יצחק נולד בליטא ב-1907. בימי מלחה"ע הראשונה יחד עם כל העיירה נמלטה המשפחה לרוסיה. בתום המלחמה שבו לליטא ויצחק סיים את לימודיו. כנער נמשך אל תנועות הנוער הציוניות והיה פעיל ב'חלוץ'. עם הגיעו להכשרה בליטא מצא את החלוצים הצעירים במורל ירוד. 'יורדים' רבים חזרו מפלשתינה ורוחם נכאה ובעיקר הם 'מוציאים את דיבת הארץ', משמיצים וכופרים בציונות המתחדשת. יצחק הצעיר ומלא העזוז החל להסתובב בכל ההכשרות, ממריץ ומעודד את הנוער לפעולה ועלייה. הלהט מ'המהפכה הרוסית' ומנהיגותו הטבעית עשתה רושם רב על הצעירים שזכרו לו חסד ימים אלו שנים רבות. בינואר 1929 עלה לא"י והגיע לג"ב. הקשיים הרבים ומחלת הכליות שתקפה אותו בימים הראשונים לא הפיגו את להטו ומרצו. החלוץ הצעיר התנדב לכל משימה תוך גילוי יוזמה רבה גם בשטחים לא 'פופולאריים באותם ימים. יצחק, אז בלומברג, היה ממקימי הספריה של הפלוגה שהיתה לאחת הספריות הגדולות בארץ. נכונותו לכל תפקיד הפכה אותו לאופה הלחם הראשון בגבעה ומאוחר יותר היה בין מקימי הנגריה. לאחר שעות העבודה טיפח את התרבות בגבעה, 'המציא' את ירח הלימודים - אותו סמינר ערב שבו השלימו והרחיבו החברים את השכלתם . יצחק ראה את הקיבוץ ותנועה כמקשה אחת ופעל ליישום ההצלחות של ג"ב בקיבוצים אחרים ולהיפך. הוא גם הבין את 'היתרון לגודל' והקים את המוסד להספקה של הקיבוץ המאוחד. יצחק שהיה גם בין מייסדי 'רימון' הקים את איגוד בתי החרושת של הקיבוצים (אשד-גת-רימון) שתרם רבות לפיתוח התעשייה בהתיישבות העובדת. גם במישור המשפחתי יצחק היה פורה, ויחד עם קלרה הקים משפחה ונולדו להם 5 ילדים. האמון הרב שרחשו לו מכל עבר, גם בקיבוץ, גם בתנועה וגם בחוגי התעשיינים בארץ סייע לו להקים מפעלים רבים בתנועה הקיבוצית. לאחר הקמת המדינה גוייס למשרד החקלאות החדש והיה מדריך - יועץ לישובים צעירים. אמונתו הרבה ביכולתו של העם השב לארצו שמצאה את ביטוייה בימי ההכשרות בליטא הופנתה כעת לפיתוח ועידוד הקמת מפעלים חדשים בארץ. הוא נשלח לאירופה כדי לרכוש מכונות וידע וחזר מלא תוכניות לפעולה. במכתבים ששלח מאירופה שלאחר השואה ביטא יצחק בצורה מרגשת את ה'מפגש' הנורא עם הגרמנים ושארית הפליטה. בין כל פעילויותיו הכלכליות והתרבותיות הרבות הספיק יצחק ככל שיכל להיות איש משפחה, לאשתו ו- 5 ילדיו (מספר שמאד לא היה מקובל באותם ימים). מחלתו הקשה שגם אותה האמין שאפשר לנצח, אם מאמינים, הכריעה אותו ובגיל צעיר, רק בן 46 נפטר. חומר נוסף חוברת זכרון במלאת 30 למותו 1953

יצחק מור