משה צמח נולד בראש חודש אדר 1908 על אם הדרך בין ורשה למוסקבה. הברית היתה בשבעה באדר - יום הולדתו ומותו של משה רבנו - וכך זכה משה בשמו. לאביו, סבא צמח, שהיה עילוי בתורה הועיד ראש הישיבה את בתו, אך מסיבה לא ברורה עזב אביו את התורה ולמד את מקצוע התפרות. משה הקטן הלך לישיבה ואחר לבית ספר. בתקופה זו עברה העיירה מיד רוסית לפולנית ולגרמנית וכך גם שפת ההוראה. בדיוק שמלאו לו 18, בשנת 1926, עלה משה לארץ. לאחר לבטים קצרים הצטרף לפלוגת עין טבעון שבעמק ועבד בעיקר בחציבת אבן וסלילת כבישים. לאחר שהוחלט לחזק את פלוגות הקיבוץ בדרום נשלח משה לפלוגת נס ציונה, לעבודה בפרדסים. החלוצות היו עובדות בקטיף והחלוצים בעבודת בחר, שזה למעשה חריש בטוריה. 60 סנטים עומק, ניכוש היבלית והפיכת האדמה. לאחר מכן היו חופרים בור מטר על מטר עבור עץ ההדר. הכל בקבלנות. בסוף יום העבודה רקדו עד אור הבוקר. משה היה פועל מצטיין וזכה לקביעות בפרדס סמילנסקי. משה היה חלק מהשיירה (ה'מייפלאואר') שיצאה מרחובות ועלתה לראשונה על הגבעה בקיץ 1928ונבחר לסדרן עבודה. התפקיד כלל הליכה או רכיבה יומיומית לרחובות וחיפוש עבודה לחברים, כמובן אחר שעות העבודה בפרדס. בין שאר תפקידיו היה משה בין האחראים לביטחון הישוב ובמאורעות 29' כאשר כל הפלוגה פונתה לרחובות נשאר משה עם כוח המגן בקבוצת שילר. עם שיבת הפלוגה לנקודה ולשגרה חזר משה לפרדס ואחר כך לסלילת הכביש לרחובות. הוא נשא לאשה את רחל והקים משפחה. לאחר שאופנהיים רכש את הפרדס ליד הכביש מונה משה למנהל העבודה. בשנת 1935 הצליח משה להעלות ארצה את אביו, סבא צמח. בשנת 1942 גוייס לפלמ"ח לפלוגה ה' שישבה בג"ב. באחת מפעולות ה'רכש' של הנשק, עשו האנגלים 'אמבוש' ומספר חברים מג"ב (נתן רובין, טדי הדני, אורי שטינברג ומשה), נשלחו ל- 4 שנות מאסר. בכלא היה משה שקור רוחו היה לאגדה, משענת לחברים ואוזן קשבת גם לגרועים שבפושעים. הוא תמיד האמין שהאדם הוא טוב ביסודו. עם השחרור חזר משה לחיק משפחתו, עשה הסבה מקצועית מהפרדס לגן הירק וראה ברכה בעמלו. כשנה לאחר השחרור, ב'שבת השחורה', פרצו ה'כלניות' לחצר הקיבוץ וחיפשו נשק. כל מי שישב פעם בבית הסוהר הוכנס למכלאה. משה שיבש את שמו והצליח להתחמק מהמאסר ברפיח. ב-1946 משה יצא לאירופה כמלווה אוניות מעפילים. במשך שנה פיקד משה על נקודות ההעפלה בדרום איטליה וב'סיום שליחותו' "עלה" לארץ באחת האניות המפורסמות "ואף על פי כן". עם שובו למשק נבחר משה למזכיר עבודה, לאחת התקופות הקשות ביותר - מלחמת העצמאות. סידור אנשים לשמירת לילה לאחר שעות העבודה, גיוס של למעלה מ- 150 איש למלחמה ואחרי הכל צריך להחזיק את המשק. לאחר המלחמה חזר משה לפרדס ואחר שוב נבחר לרכז את ועדת הקליטה של הקיבוץ. הייתה זו תקופת העלייה ההמונית, מעברות וחברות הנוער. משה שהאמין מימיו הראשונים בארץ שחוזק הקיבוץ הוא ביכולת קליטתו, אחראי אולי יותר מכל, לקליטה הגדולה בג"ב. בסיום תפקידו עבר לעבוד בבננות. אחר כך שוב מזכיר פנים ואח"כ והפעם גוייס ל'רימון' והיה מנהל משמרת 12 שנה. בשנים אלו מצא משה את השלווה שחסרה לו בחייו, 4 דורות של משפחת צמח היו בג"ב, ובחג ה- 40 (1968) ישבו סביב שולחן אחד: סבא צמח שנולד ב- 1872, משה יליד 1908, מיה אשתו של עוזי צמח שעלתה בעלית הנוער ב- 1949 ובנם הבכור יובל שחגג 8 שנים. לאחר שמשה החליט לפרוש מעבודה פיזית מצא את מקומו ביד טבנקין שבאפעל, בארכיון המנציח את ההיסטוריה של הקיבוץ, שמשה אולי יותר מכל חבר בגבעת ברנר, מסמל אותה.