שורשיו של קמיל מברלין ומכאן שם המשפחה. משפחת אביו הייתה משפחה דתית מאוד. סבו, הרב ברלינר, כתב ספרי תורה ונרצח על קידוש השם כשניסה להציל ספרי תורה מבית הכנסת היהודי. בשנת 1918, כשהוקמה פולין ומשנחצתה גרמניה, השתייכה משפחתו לצד הפולני. נתיבי משפחתו עברו בצל מאבקים ומלחמות ונותרו לו זיכרונות קשים של חיים כיהודי באותם ימים. ביקורו עם דליה לפני כמה שנים בפולין מתואר כביקור של סגירת מעגל המשלב בן זיכרונותיו לפן היפה והירוק של פולין. קמיל עסק בנערותו בספורט בכלל ובאגרוף בפרט, הוא מסיים בפולין לימודים כולל בגרויות, מגשים את חלומו ללמוד ימאות למרות התנגדות הוריו ומתאר את תקופת לימודי הימאות כאחת התקופות היפות בחייו. מכיוון שלא קיבל אישור לעזוב את פולין, מטעמים ביטחוניים בשנת 1962 התחיל ללמוד גאולוגיה כעתודאי בצבא, כשסיים את לימודיו התגייס והגיע לדרגת רב סרן בצבא הפולני. קמיל מספר רבות על אחיו יעקב שהיה מודל לחיקוי עבורו, מתאר את חוויות הטיולים, טיפוס ההרים, סנפלינג והשינה בשטח כחוויות שהתוו את חייו המקצועיים. מותו של יעקב לימים השאיר בו חלל שלא הרבה לדבר אודותיו. בפולין התחיל קמיל לעבוד במפעל שעסק בתכנון מים. בשנת 1969, בהיותו בן 26, עלה קמיל ארצה לאחר שנישא לינינה. הם הגיעו לאולפן אקדמאי בירושלים, למדו שם עברית, ובהמשך עבד קמיל במכרות נחושת תמנע כגאולוג והזוג עבר להשתכן באילת שם נולדה ביתו הבכורה מיה. קמיל היה ממקימי אגם תמנע. באילת הרבה לצלול. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים נקרא קמיל לשמור על קצ"א, קו צינור הנפט אילת אשקלון. בשנת 1974 עזב את אילת והתחיל לעבוד במשטרה בבילוש, ביחידה המרכזית בתל אביב, בתקופה זו הכיר את דליה ובשנת 1978 התחתנו, גרו תקופה קצרה בפלמחים ומשם עברו לגבעת ברנר. בגבעת ברנר עבד במפעל מטר ביציקות, במחלקת הנדסה ולאחר מכן במחלקת הרכש. כשסיים במטר, עבד כמנהל בבנגלי שם שכלל את רעיונות הייצור. כל אותן שנים שימש קמיל בתפקיד נהג אמבולנס מתוך שליחות ורצון לעזור לזולת אבא קמיל ייזכר לנו כאדם רציני, רודף צדק, ישיר וישר, איש משפחה אוהב, ואדם מלא בידע, המתעניין בתחומים שונים ומגוונים.