שלום גדון או בכינויו המקובל שׁוּלֶם, נולד בליטא 1908. כבן הבכור למשפחה דתית היה שולם יוצא דופן. בתור נער חפץ ללמוד מקצוע, ועוד מסגרות. אביו, מורה ללשון ודקדוק בגמנסיה העברית כמובן לא הסכים ושולם העקשן (ברזל חומר קשה) למד מסגרות בשיעורי ערב. עם הצטרפותו ל'חלוץ הצעיר' חלם על עליה לא"י אך החליט לנצל את הזמן לרכישת מיומנויות שיהיו נדרשות שם. הוא התעקש להתגייס לצבא הליטאי וכשהשתחרר התמחה במקצוע המסגרות. עם עלייתו ארצה ב- 1933 הגיע לג"ב ולמחרת היום התייצב במסגריה לתקן יצול של עגלה. זו היתה תחילת הדרך, מאז בנה שערים וגדרות, משוריינים להגנת המולדת, מפעלי תעשיה וכל מה שנדרש. בשנת 35' התחתן עם שרה שבאה לבקר את אחיה בג"ב ויחד הולידו 5 ילדים. לאחר פטירת אביו חזר להיות דתי שומר מצוות והקים את בית הכנסת הקיבוצי ששימש בעיקר את הורי החברים. שמירת המצוות של שולם היתה היהדות במיטבה, הוא לא ביקש כלום (חוץ מאוכל כשר) וכל הזמן (מחוץ לשעות העבודה הארוכות) היה עסוק במעשים טובים. ביקור וטיפול חולים, סיוע בנזקקים, עזרה בסחיבת משאות, לימוד הפטרה לבני המצווה, בקיצור גמ"חניק. תחביב נוסף שהיה לשולם היה הצעדות. כל שנה היה מתייצב לצעדת 4 הימים (ואח"כ ירושלים), עונד את המדליות ויוצא לדרך. עוד כלי אהוב על שולם היה הטוסטוס איתו היה דוהר ברחבי הקיבוץ ממשימה למשימה (לפעמים מנצל הפסקות אוכל כדי להשלים מצווה). ביום קיץ בהיר כשמיהר לעוד מטלה, נהרג בתאונה. חומר נוסף ראיון עם רבקה רויצקי 1988 ראיון עם יצחק תדמור על המשוריינים 1988 חוברת זכרון