אבא נולד בתשעה באב 1915 בליטא בעיירה שבקשנה שבליטא. המשפחה מנתה שלושה אחים ובת אחת, כשאח אחד נפטר לפני לידתו של אבא. היה זה בית יהודי טיפוסי עם אורח חיים דתי ציוני אך ליברלי בגישתו. אביו היה הרב והדיין של העיירה. השם אושרי הוא מדורי דורות. מבין בני משפחת אושרי המורחבת ידוע הרב אפרים אושרי, אחד הרבנים הבודדים ששרדו את גטו קובנה במלחמת העולם השנייה, שהלכותיו הוו כתובת משמעותית לשאלות הלכתיות בגטו קובנה בתקופת השואה. כל משפחתו של אבא הושמדה בשואה. לארץ אבא הגיע ב 1936, לאחר תקופת הכשרה בטבריג וב"קבוצת היער". קניית הסרטיפיקט המיוחל במרכז החלוץ בקובנה הותנתה בקנייה של סרטיפיקט נוסף עבור עולה נוסף... באוטובוס של "בני יהודה" מחיפה לנס ציונה פגש אבא באמא, והם חיו בנס ציונה נטעים ובראשון לציון, כשאבא עבד כשומר פרדסים עם הנוטרים, כחופר בארות וכמובן כפועל בניין. פרנסה לא חסרה מעולם. לקיבוץ גבעת ברנר הם הגיעו לפי בקשתה של אמא ב 1944. בקיבוץ אבא עבד בענפים שונים, כמו ענף עצי הפרי בהדרכת יוסף בוסתנאי, במכוורת בתקופת רדיית הדבש, וכמובן בקבוצת הבניין שבנתה שכונות בגבעת ברנר, את הארובה של רימון ועוד. אבא היטיב לתאר את חייו בספרים השונים (5 ספרים) שכתב. וזכורים לטובה הסיפורים שלו (חלקם פורסמו ביומן) על הווי החיים גבעת ברנר, סיפורים שנכתבו בעיין צוחקת מתוך אהבת האדם והומור רב, תוך קריצת עין על תקופה עשירה ומצחיקה של הקיבוץ בשנות ה 40' ואילך. אבא נפטר ב 19 לדצמבר 2008.