שפרה נולדה בז'וסלי, ליטא ב- 1911 והיתה בת זקונים למשפחה שכללה 2 בנים ו- 4 בנות. בגיל שש התייתמה מאמא וגודלה בעיקר ע"י אחיותיה. אביה הנפח בקושי הצליח לפרנס המשפחה.בגיל 15 'נדבקה בחיידק הציוני' והצטרפה לקיבוץ הכשרה 'כיבוש' ובגיל 19 עלתה לא"י, לג"ב. היא היתה חלוצת העיירה ז'וסלי בג"ב ואחריה הגיעו אחיותיה הבוגרות אהובה ומלכה (חמולת גורביץ הדרומית) ועוד ז'וסלאים שכבר שמעו על 'הגבעה' שמעבר לים.החלוצה האנרגטית החלה דרכה בפיצוח אבני חצץ לכביש רחובות - נס ציונה, המשיכה באריזת תפוזים והשקיית פרדסים והגיעה עד בית היציקה כיוצקת ואחר כחורטת. שפרה היתה בין הרקדניות הבולטות שפיזזו בגבעה, באותם לילות של הורה ופולקה עד אור הבוקר..ב- 1940 נישאה לחיים והיתה בין ה'זוגות המעורבים' הראשונים בג"ב. עם לידת 3 ילדיה עברה לעבוד בבית הבראה ובבית הספר. בימי שטפונות שנות ה- 50 במעברה ש'מעבר לכביש' היתה שפרה הרוח החיה שבטיפול בילדי העולים שהובאו מדי יום לג"ב וקיבלו ארוחה חמה ומחסה מהגשם. בסוף שנות ה- 60 חלתה ונאבקה במחלתה לאורך זמן רב שהיא שומרת על המורל באותה חיוניות ז'וסלאית - גורביצ'ית אופיינית.שפרה בוגרת ד' כיתות מליטא לא היתה בקיאה ברזי האידאולוגיה הקיבוצית, היא היתה 'גבעת ברנרית' ללא הפסקה וידעה באמצעות חושיה הבריאים שכאן מקומה לטוב ולרע.