מיה נולדה כמולי אלג'ם ב- 1935 בסופיה בירת בולגריה למשפחה יהודית ספרדית. אבי המשפחה היה יו"ר סוחרי בולגריה ומולי הקטנה הכירה אנשים רבים ולמדה שפות שונות. כילדה במשפחה מתבוללת למדה על בשרה את הבעיה היהודית, כאשר המקהלה בה השתתפה שרה לכבוד נספח גרמני. כששאל לשמה ענתה מולי אלאצ'ב, וכששאל אם זה שם בולגרי, ענתה בגאווה שזה שם יהודי. לאחר תום הטקס הודיע לה המנצח שקולה 'חורק' והיא הוצאה מהמקהלה.בתקופת המלחמה יצאה המשפחה לצפון המדינה וכשאר יהודי בולגריה - שרדה ללא סבל. בתום המלחמה הצטרפה לקומסומול הבולגרי וחלמה כמו רבים - על הרעיון הקומוניסטי. הכרזת העצמאות מצאה את משפחתה של מיה בדילמה - בולגריה או ישראל. ההחלטה לעלות לארץ הותירה ספקות בקרב הנערה בת ה- 15 אך היא הצטרפה ועלתה. מ'בית העולים' בו שימשה כ'מתורגמנית' לשפות שונות הגיעה לג"ב עם 'נוער ח'. השתלבותה בחברת הילדים היתה 'כמעט מושלמת'. הארוע שהעיב על קליטתה המהירה היה השתתפותה ב'חוג הקומוניסטי'' שהמשיך לחלום ולדון ולפעול למען 'מלחמת המעמדות'.בהרבה מזל וקסם אישי הצליחה להיחלץ מה'גירוש מהגבעה' - ויצאה לסמינר מדריכים של הנוער העובד... לאחר שנוער ח' פוזר נשארה מיה מהיחידים (עם מני וצ'וני) שהורשו להשאר בג"ב. מיה אומצה ע"י אהרון וצילי קשת הרבה בשל חברותה האמיצה עם יהודית קשת.ההתערות של מיה בחברת הילדים ובחטיבה שהיתה בין מייסדיה היתה שלמה. היא הדריכה בחברת הילדים ואחר הצבא למדה הוראה והיתה למחנכת בבית הספר. מיה הקימה בית בג"ב עם עוזי צמח ונולדו לה 3 בנים.רוחב אופקיה וסקרנותה האינסופית הוביל אותה ללימוד גיאוגרפיה ולתלמידים רבים השיעורים שלה היו הסיבה ה'כמעט יחידה' ללמוד בבית הספר. האמת שדור שלם של ילדים למד אצל מיה וכשמנסים לעמוד על סוד הקסם שלה, אי אפשר שלא להזכר באהבתה הבלתי מסוייגת לכל ילד/ה ללא הבדל יכולת או השקעה בלימודים.בגיל צעיר מיה נפטרה. ללוויתה הגיעו המונים מכל הגילאים - חברים, תלמידים ובני משפחתה העניפה. בשיחות ואזכרות שנערכו לזכרה עלתה כל הזמן הדמות המרתקת והאהובה של מיה.חומר נוסףראיון על נוער ח' - חנה שטראוס 1988חברים מספרים על מיה 1989מיה מספרת על בולגריה במועדון בין ערביים 1978