נתן נולד ב- 1907 למשפחת קושניר בעיירה קרוקי בליטא . מכל שבעת ילדיו בחר האב להוריש את העסק לבנו נתן. העסק היה צמד סוסים ועגלה שיצאו מדי יום לכפרים, קנו סחורה ומכרו אותה בעיירה. כילד למד נתן הקטן ב'חדר' וחלם על ה'מלאך' שמחלק מטבעות לתלמידים המצטיינים ובעיקר קינא בתלמידי ב"ס 'תרבות' שלא חטפו חגורות וקיבלו חודשיים חופש גדול. בימי מלחה"ע הראשונה גורש נתן עם משפחתו וכשחזרו לעיירה לא הצליח הנער הצעיר להתאקלם במסגרות החינוכיות. נתן שהחליט עוד קודם שהוא מוותר על 'הירושה' פנה לסניף הקרוב של 'החלוץ' והיה לציוני פעיל, שחלומו להגיע לא"י. סיפורי הגבורה והשפה העברית הילכו עליו קסם והוא התעקש לקרוא את ברנר בעברית למרות שלא הבין כמעט כלום. הוא גם החליט שהוא לא יודע יידיש..החלטה תמוהה למדי באותם ימים.בגיל 16 יצא להכשרה בממל ורכש לו ידידים רבים. לאחר שהסרטיפיקטים המיוחלים בוששו לבוא והגיע תאריך הגיוס, הצטרף נתן לצבא הליטאי ובילה בו שנתיים. ביוני 1930 לאחר שניאות להתחתן פיקטיבית עם חלוצה מזדמנת עלה נתן לא"י והגיע לג"ב . הבחירה היתה אקראית למדי, היתה כאן קבוצה של ליטאים.. האכזבה מהקיבוץ היא גדולה - 2 צריפים, 5 אוהלים וכמה תרנגולות מנקרות בשממה. החברים הטובים שפגש בהכשרה וחדשים שהכיר בגבעה מרכים את המכה. בפלוגה הצעירה משתלב נתן בעבודות החוץ, בפרדסים, בקידוחי בארות, בסלילת כבישים ופיצוח חצץ וגם יוצא לים המלח. במאבקים עם הייקים על הישיבה בחדר האוכל, הכרוב המתוק והבנות נתן לא משתתף. הבעל של אחותו מספר לו על אחותו הצעירה והיפה ברכה שנשארה מאחור בפולניה, והחלוץ הצעיר נדלק.. נתן נוסע ל'פגישה העיוורת' בפולניה ולאחר היכרות קצרה עם ה'כלה' שוהה בבית המשפחה 3 חודשים. בסתו 1938 נישאים השניים אבל ברכה לא מקבלת היתר לעלות. נתן שאין לו את הזמן של יעקב אבינו חוזר לקיבוץ ובמרץ 1939, חצי שנה לפני המלחמה עולה גם ברכה ומגיעה לג"ב. במלחה"ע השניה מאבדים נתן וברכה את מרבית יקיריהם בשואה, אסון שילווה אותם כל חייהם.בג"ב נולדים לזוג 3 ילדים , נתן נכנס לעבוד ב'רימון', ברכה למתפרה לקריירה ארוכה של למעלה מ- 30 שנה. המשפחה גדלה, גם הקיבוץ, וה'חור' שנפער בשואה מתמלא אט אט. נתן וברכה שמרו כל השנים קשר חברות אמיץ עם חבריהם הרבים לדרך ושנתיים לאחר פטירתו של נתן הסתלקה גם ברכה.חומר נוסףנתן זכרונות

נתן ניר