לג קי אהובי !!! אנחנו ביחד 61 שנים מאושרות ב-30 לחודש היה יום הנישואים שלנו הלכת מאיתנו בשקט ובהפתעה, ואותי השארת לבד. ליבך הטוב שהיה טוב גם לכולם בגד בך. והלכת מאתנו בשקט בלילה. היום הבית נראה לי פתאום כל כך גדול. כל פינה בבית מזכירה לי אותך כי פשוט הכל מעשי ידייך המוכשרות. תמיד חיפשת בבית מה לתקן ומה לחדש ולכולם תמיד היית מוכן לעזור. כאשר בקשו עזרה שמחת כל-כך ועם החיוך הביישני שלך עזרת מכל הלב. המשפחה, הילדים והנכדים היו אהבתך וגאוותך הגדולה, והם החזירו לך אהבה. אוולין איש היה במקומותינו נתן סמדג'ה שמו. קיבלנו אותו לנגרית בית כמו מתנה מן השמיים, אומן במקצועו. עובד בשקט לא הבין עברית, אבל הבין ושלט ברזי הנגרות מעל ומעבר, פותר כל בעיה בנגרות בדרך הטובה והנכונה, ובקיצור, כמו שנאמר בעל ידי זהב. המפגש הראשון שלנו עם נתן ומשפחתו היה כאשר נגרית הבית זכתה במקום הראשון בהופעת תצוגה בחג שבועות. משפחת סמדג'ה היו עולים חדשים, והפרס שקיבלנו היה טיול לנואיבה, לכל משפחות העובדים, עם הילדים חוויה יוצאת מן הכלל העברנו זמן יפה עם כולם, וגם נוצר קשר שמעבר לעבודה. במשך השנים הקשר בין משפחתי ומשפחתו של נתן התחזק וגדל והעברנו זמן יפה ביחד. נתן, איש יקר חסר במארג . ישראל מיכאלי נתן ורחל הגיעו למרכז הקליטה בגבעת ברנר עם רצון להיות קיבוצניקים. הפגישה הראשונה של עם נתן נערכה אי שם במאה הקודמת. נודע לי, שיש עולה חדש במרכז הקליטה, נגר טוב שעובד בנגריה הגדולה. ואני נואשתי לנגר, שיעלה את הרמה בנגריית בית. הגעתי לנגריה הגדולה, ושאלתי מי זה נתן סמדג ה? יאיר דגני, בתמימותו, הוליך אותי אליו, ואני רואה איש עומד ליד מכונה גדולה, מזיע, מכניס ומוציא עצים, וכמעט נרדם ליד המכונה. לאחר שיחה קצרה שאלתי אותו: תגיד לי את האמת, זה בשבילך להכניס ולהוציא עצים במשך כל היום מהמכונה? מהבעת פניו הבנתי את התשובה. לאחר לחץ פיזי מתון, קיבלתי את מבוקשי ונתן עבר לנגרית בית. קליטתם של רחל ונתן בקיבוץ, לאחר סיום מרכז הקליטה, עברה מכשולים. הם עברו את גיל הקליטה בו ניתן להתקבל לחברות. גייסתי את ישי בונה, שהיה אחראי במרכז הקליטה, והגשנו יחד ערעור לאספה . לשמחתנו, כך זכינו, ואני במיוחד, במשפחה נהדרת שתרמה רבות לקיבוצינו, בעיקר בתרבות, ובנגרות של אמן יוצא דופן. נתן היה חמד של בחור צנוע ושקט לעיתים יותר מדי. היה לו חיוך מיוחד, מבויש כזה, והוא בורך בידי זהב. זכיתי לעבוד עם נתן במשך כ-42 שנים, וחבל שלא עוד . זבולון