מילו נולד בגליציה ב- 1905. אביו שהיה טוראי בחיל הפרשים וזכה לקבל מדליה מפרנץ יוזף הקים אחוזה גדולה עם משק חקלאי מעורב. כיאה למשפחה מכובדת ובעלת נכסים היו למילו הילד מורים פרטיים, כלב, סוס חלום כל ילד באותם זמנים. עם פרוץ מלחה"ע הראשונה נבזזה האחוזה, האב מת מטיפוס והאם נאלצה למכור הכל ולנדוד עם שלושת ילדיה לעירה בוצ'יץ, היכן שגרה משפחתה. מילו הנער נאלץ לצאת לעבודה כדי לסייע לפרנסת המשפחה ועבד כעוזר לצלם ונגר.בעצת אחיה מדיסלדורף עמסה האם את ילדיה וחצתה את הגבול הפולני לגרמניה. בגבול נשדד כל רכוש המשפחה והם הגיעו חסרי כל לעיר הגדולה. מילו מצא עצמו שוב בעבודה, הפעם בחפירת בארות, נגרות וריצוף. כוחו הפיזי הרב ותבונת הכפיים שלו סייעו לו להשתלב בין הגויים ולהביא כסף הביתה.כאשר החלה המשפחה סוף סוף למצוא את מקומה בדיסלדורף הגדולה החלו רעמי הנאציזם להלום ומילו קיבל אזהרה מפורשת חבריו הגויים ותוך 24 שעות מצא עצמו על הרכבת לאיטליה. בהכשרה של 'השומר הצעיר' באיטליה בילה מילו שנתיים מרתקות ובהם התוודע לנושא הציוני והכיר את אוטו כהן ומרים. עם התקרבות הנאצים לאיטליה וביקור היטלר ב- 1938 מילנו, קיבל מילו שוב התראה קצרה ומכיון שהיה חסר נתינות הובהל לטרייסט ומשם לפלשתינה. מילו שחיי הקומונה לא בדיוק נראו לו רצה ללכת לשכונת בורוכוב אך בעצת חבריו בא ל'נסות' את ג"ב - נסיון שארך..56 שנה. הקליטה בג"ב היתה יחסית קלה, בעיקר בתחום העבודה. עד מהרה השתלב מילו בעבודות הכפיים הרבות בג"ב, בשדות גן יבנה, בפרדס עד שמצא את מקומו בבניין יחד עם טיטה ויונה מירויס. בניית ג"ב על שכונותיה הרבות ושביליה היו תמצית העשייה של מילו.הקליטה החברתית של מילו לא נסתיימה אף פעם, הוא היה אינדיוידואליסט בעל ידי זהב וכוח רב אך גם מהיר חימה ועקשן. יחד עם חיה הקים בית ונולדו לו 4 ילדים, עליהם היתה גאוותו.לאחר שנים רבות בבניין עבר מילו לעבוד בנגריה חלום הילדות שלו כמעט והתגשם. בצריף אותו הקים מעבר לכביש, מול הבית היה עושה עבודות עץ ומעניק אותם לידידיו.ההובי שלו והביקורים אצל הילדים והנכדים (והטיול לאפריקה) ריככו 'קלות' את מילו שכמו שהיטיב להגדירו בנו, שמעון " היה קשה כאבן, רך כחמאה, מהיר חימה ומהיר להתרצות".חומר נוסףראיון עם חנה שטראוס 1989חוברת זכרון