שושנה נולדה בשנת 1925 בפתח תקוה לבית ציוני ושורשי וגילתה ענין רב בפעילות הציונית של טרום הקמת המדינה. היא היתה מלאת גאווה וסיפוק בכך שמגיל צעיר הצטרפה ונטלה חלק פעיל בפעולות הפלמ"ח. לאחר מלחמת השחרור עברה למס' שנים לאנגליה אולם הגעגועים לארץ ולמשפחה החזירו אותה ואת עליזה לארץ. עם שובה ארצה שושנה הצטרפה לקיבוץ גבעת ברנר, כאן הכירה ונישאה לזלמן וביחד בנו בית חם ואוהב אליו הצטרפה עם השנים חגית. שושנה השתלבה בתפקידים שונים ומגוונים בגבעת ברנר, החל מהנה"ח של רהיטי "כל גיל" ובהמשך בגזברות בית וניהול מגזר הבריאות. מאז ומתמיד היא רכשה כבוד והערכה לחברים והיתה מוכנה לעזור לכולם בכל דרך. במהלך השנים הרבות שניהלה את גזברות בית היא סייעה לחברים רבים במתן ייעוץ והכוונה ומשרדה היה מוקד לעליה לרגל לחברים רבים. לאחר שנים רבות של ניהול קופת הבית שושנה עברה לנהל את מגזר הבריאות. היא פעלה רבות גם בתחום זה וסייעה לחברים רבים בקבלת טיפול רפואי הולם ובקשר עם ביטוח לאומי למימוש מתן הזכויות המגיעות להם. גולת הכותרת של פעילותה בשנים אלו היתה הקמת בית אלון לשם הביאה חברים שהיו מאושפזים במוסדות סיעודיים מחוץ לגבעת ברנר ואיפשרה להם לקבל טיפול חם ומסור בבית ובקרבה למשפחותיהם. שושנה אהבה לקרוא ספרים ולפתור תשבצים, היא התעניינה, צפתה וגילתה ידע רב בענפי ספורט שונים ואהבה לטייל בארץ ובחו"ל, להכיר וללמוד מקומות ותרבויות. עם לידת הנכדים הם הפכו להיות מרכז חייה. היא, יחד עם זלמן, זכו בתוך שנתיים ל 5 נכדים ונתנו את כל כולם לעזרה וטיפול בהם. גם לאחר פטירתו של זלמן ומעבר הנכדים לחו"ל, שושנה המשיכה לשמור איתם על קשר הדוק, בקרה אותם לעיתים תכופות וזכתה לביקורים רבים שלהם. בגיל 89, טסה יחד עם עליזה לאנגליה להשתתף בחתונת אחד הנכדים, לא ויתרה על טיולים באזור ונהנתה מהמפגש המשפחתי המרגש עם הנכדים ובני/בנות זוגם. שושנה נפטרה בשיבה טובה, פחות מחודש לפני יום הולדתה ה 90, מוקפת בחברים ובני משפחה.