אבא, נתן ברגר, נולד בחווה חקלאית בברזיל ב-1930. הוא היה החמישי משישה אחים ואחיות. הוריו הגיעו מצ'כוסלובקיה בעקבות קריאת הברון הירש להקמת התיישבות חקלאית יהודית בברזיל וארגנטינה. מגיל צעיר אבא עבד לפרנסת המשפחה, ששמרה מצוות והיתה ציונית. בגיל 18 התגייס לצבא הברזילאי ושירת כפרש בגבול עם ארגנטינה, מרחק כמה ימים ברכבת מהבית. הוא עבר לעיר הגדולה סאו-פאולו ושם פגש את אמא. הם התחתנו והביאו לעולם את אהרון וצילה. ב-1972 החליטו לעלות ארצה עם תנועת הבונים - דרור במטרה לחיות ביישוב חקלאי. הם הגיעו למרכז קליטה בגבעת ברנר ושם נקלטו כחברים. ב-1973 באמצע מלחמת יום הכיפורים, נולדו טלי ויעל. אבא עבד בכרם שנים רבות- אהב את עבודת הכפיים בשמש, אהב את הצוות ואת התרומה לקיבוץ. מרכז חייו היו אמא והמשפחה, שגדלה עם השנים לעוד 10 נכדים ונכדות. הקלנועית הייתה כלי הרכב להבאת הנכדים מהגן, הבאת הכביסה המקופלת ושלל משימות שאמא נתנה לו. לאמא ואבא היו הרבה חברים, חלקם עוד מברזיל ורבים שאספו עם השנים, במיוחד כי אימצו הרבה עולים ברזילאים לתוך חייהם. היה מועדון הקנסטרה הקבוע של ימי שישי, טיולים בארץ ובעולם. אבא היה אדם שמח בחלקו שידע להנות מהדברים הקטנים - אוכל טעים, שיחה נעימה, משחק קנסטרה. כשאמא חלתה אבא סעד אותה במסירות וכשנפטרה לפני שש שנים, נשאר לגור בבית, עצמאי. לפני שנתיים וחצי החליט לעבור לגור בדיור המוגן. המשיך בטיוליו היומיים, בארוחות אצלנו. בדיור המוגן נהנה מחוג המוסיקה של עירית, מהטיפול המסור ומעצמאותו שהייתה לו חשובה מאד. ב-17/11 חגג יום הולדת 91. למחרת נפטר. הוא הגיע לגיל מופלג כאשר הוא צלול וזו נחמה גדולה.