מרי נולדה בגרמניה ב-1914. עם פרוץ מלחה"ע הראשונה גוייס אביה לצבא ושירת במחנה שבויים רוסיים בתוככי גרמניה. האם כדי לשמור איתו על קשר עברה עם שני ילדיה לגור בכפר סמוך. לקראת סוף המלחמה נדבק האב במחלת האבעבועות השחורות הנוראה שפרצה במחנה ונפטר. האם שחזרה לעירה נאלצה לפרנס את ילדיה בכוחות עצמה מאחר ואביה כפרוסי נאמן ומבוסס החליט שלא יאה לביתו לקבל קיצבה מהממשלה. האם האסרטיבית לקחה את גורלה בידיה והחלה לבשל בבית ארוחות לאנשים עובדים ואחר הרחיבה את העסק, תפרה בגדי ילדים, הפכה את ביתה לפנסיון מלא. בין אורחי הבית היה גם פטר פינטוס, אחיו של בנימין שהלהיב את הילדים בסיפורים על ארץ ישראל, והיתה זו הפעם הראשונה ששמעו בבית על הרעיון הציוני. מרי שסיימה את בית הספר החלה ללמוד בסמינר לגננות והיתה מדריכה - מטפלת ועוזרת גננת. השנה היתה 1933, עליית היטלר לשלטון טרפה את קלפי היהודים אם כי במגדבורג לא הורגשה עדיין אנטישמיות. אמא של מרי נפגשה עם אנצו סרני והתעניינה בסמינר הגננות בנהלל עבור הבת אך אנצו הציע לה לשלוח את הנערה להכשרה בליטא. וכך יצאה מרי לקרלסברג שליד ממל ועבדה בחווה חקלאית. בינואר 1936 עלתה מרי לא"י שם כבר חיכו לה האם שעלתה כתיירת והאח שהיה ברמת הכובש. החיים ברמת הכובש היו קשים ביותר, המאורעות שפרצו הוסיפו סכנות רבות לחברי הפלוגה וכל התנועה הקיבוצית התגייסה לסייע. בין המתנדבים היו גם פטר (ליאור) ופריץ (קווילצקי) והרומן בין שני הצעירים פרץ לאוויר. לאחר היסוסים קצרים עברה מרי לג"ב, אל הצריף, האוהל ואחר כבוד אל ה'ליפט' המשפחתי. בליפט נולד עלי ואחריו עדנה ויובל. מרי לאחר תקופה קצרה בפרדס ועם המלצות מרמת הכובש התקבלה לעבודה בבית התינוקות. באותם ימים עבודה בבית התינוקות הצריכה נסיון רב (ושליטה ביידיש). עם הזמן התאקלמה מרי , רכשה נסיון והיתה לאחת המטפלות הטובות בג"ב. דורות של אמהות מסרו לה את עולליהם הרכים עם הגיעם מבית היולדות ומרי טיפלה בהם עד הגן. ב- 1952 גויסה מרי לחצי שנה לסייע לקיבוץ משאבי שדה להקים את בית הילדים ולפי תגובות החברים עבודתה מנעה עזיבת משפחות רבות. לאחר מכן היא הוזמנה לפקח על הנעשה במשך זמן מה. מרי היתה מייעצת לכל מטפלת וזכתה לכינוי "מרי פופינס" למרות שתמיד העדיפה ללוות קבוצת פעוטות מיומם הראשון ועד הגן. כמעט כל 'חניכיה' ובעיקר הוריהם הוקירו לה תודה. לאחר 33 שנות טיפול בילדים פרשה מרי מרצונה ועברה לעבוד בחנות הכל בו ובמתפרה. פטירתו של פטר היתה מכה חזקה ביותר למרי. הזוגיות המופלאה שלהם היתה מושא להערצה בין חברים רבים ותמונתם על הטוסטוס היא מהחביבות ובעלות ההשראה שצולמו בגבעה. חומר נוסף ראיון עם חנה שטראוס 1990 ו- 1994