אליעזר נולד בוורשה (פולין), ה' בשבט תרס''ד (1.1.1905). לאביו משה ולאמו שרה. למד בחדרים ובישיבה בבית המדרש למורים. היה חבר בקיבוץ בורוכוב בלודז' בתקופת תנצה ופרומקה. בגיל צעיר היה כבר פעיל בתנועת "צעירי ציון". היה חבר מרכז פועלי ציון בפולניה. ביוזמתו הביא לאיחוד התנועה החלוצית בין "החלוץ הצעיר" לנוער "פועלי ציון". באביב שנת 1921 עלה לארץ, היה הצעיר בקבוצת חלוצים וחלוצה אחת. היה בין הבוצרים בכרמי זכרון יעקב, עבד בכבישים, בביצות "כבארא". בעתלית חלה בקדחת. חבריו המבוגרים ממנו העלו אותו על ספינה ובדרך טריאסט - הביתה. בעירו הוא עומד על ערשה של תנועת "החלוץ הצעיר", ההולכת וקמה בפולין. בדצמבר 1924 הפליג עם כל בני משפחתו לארץ. ממשיך בלימודיו הפדגוגיים בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים. בשנת 1928 נתקבל כמורה בגבעת ברנר והיה לחבר הקיבוץ, בו עשה כחבר מרכזי בתפקידי מפתח של הנהלתו ובעיקר בהוראה. היה בין מקימי "בית סרני". היה הרבה שנים חבר מזכירות הקיבוץ. רבות תרם לפיתוחו ולעיצובו של בית הספר בגבעת ברנר. הוא היה אחד מאלה שנתנו לקיבוץ את דמותו הרוחנית ואת פניו התרבותיים. בשנות המצור על הישוב ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, נזעק לשליחות הקיבוץ בפולין ועבר בה לאורכה ולרוחבה. לפגישה עם רבבות בני הנוער החלוצי לשם העמקת הזדהותם עם ההגשמה והקיבוץ, והיה לאחד מבוני האיחוד של "דרור - החלוץ הצעיר". בשנת 1936 נשא לאשה את אסתר. היה ציר בקונגרסים הציוניים: הי"ט (1935); כ' (1937) וכ"א (1939). כתב בעיקר בבטאוני "החלוץ הצעיר", מ"בפנים" המופיע מטעם הקיבוץ המאוחד. היה הראש והראשון בעושים למען החינוך החקלאי והמנהל הראשון של "האגף לחינוך חקלאי". הוא עיצב את דמותו של החינוך לכפר כפנינת תפארת במסכת החינוך.