רבקה עלתה לארץ מצרפת באוניה 'יגור', הייתה חצי שנה בקפריסין, והגיעה עם השחרור לגבעת ברנר ב- 1946, יחד עם קבוצה שהכירה באוניה שעלו לקבוץ. שמה היה רבקה שפילפוגל והיא גרה עד חתונתה עם לובה דינור. את בעלה לעתיד ירחמיאל הכירה בגבעת ברנר (בחדר האוכל) והם התחתנו תוך כדי מגורים בקבוץ. רבקה קבלה שמלה מהמחסן ויחד נסעו לרבנות ברחובות להתחתן . לשניהם לא הייתה משפחה. ירחמיאל עלה לארץ מיוגוסלביה אחרי המלחמה כשריד יחיד למשפחתו הגדולה ובא לגבעת ברנר למשפחת בוסתנאי שהם קרובי משפחה . הוא עבד בלול ובבית החרושת. ירחמיאל שהיה פסיכולוג ומלומד עם עבר עשיר בחינוך ניהל ויכוחים מעל גבי העלון הקיבוצי בענייני חינוך והיו לו השגות על ערכה החינוכי של הלינה המשפחתית, אפשר להבין שבימים ההם הדברים מאד לא התקבלו על דעת המחנכים בקיבוץ ולא הותירו לו כל סיכוי להשתלב במערכת החינוכית הקיבוצית. לכן כאשר רבקה עמדה ללדת את בתה הבכורה הם עזבו את הקיבוץ וירחמיאל עבד במוסד לנערים עבריינים בתל מונד. עם השנים הוא ניהל בתי ספר וסמינרים למורים ברחבי הארץ, הקים וניהל את בית הספר הראשון ברמת ישי, סמינר למורים בנהלל, סמינר למורים במדרשת שדה בוקר, בתי ספר בגולן בראשית ההתיישבות בגולן. רבקה וירחמיאל היו סוציאליסטים צנועים וציונים גדולים ושניהם קבורים ברמת הגולן. קיבוץ גבעת ברנר כאבן יסוד של המשפחה היה תמיד נזכר בגעגועים ובאהבה. ירחמיאל שקד נפטר בי' תמוז תשמג רבקה שקד נפטרה בח' אדר א תשנב. ישר כוח ותודה.