אלי נולד ב-24.7.1917 באלברטפלו, עיירה קטנה ליד הגבול היוגוסלבי הונגרי, למשה ורוזה לבנטל, בן זקונים חמישי במספר. אחרי שנתיים עברה המשפחה לעיר הגדולה זאגרב. אלי סיים בית ספר עממי יהודי, והלך לתיכון כללי. בכל התקופה הזאת היה לו חינוך תנועתי ב"מכבי" וב"השומר הצעיר" וגם חינוך מוסיקלי שכללו נגינה בפסנתר וביקור באופרות ובתיאטרון. שני גורמים משמעותיים השפיעו על מהלך חייו בהמשך. הראשון קשריו עם אחיו מאיר שאותו ליווה תקופה באוסטריה לצורך ריפוי והחלמה. שם ליד היערות החלה אהבתו לעץ וללימודי הנגרות. השני, הפעילות האינטנסיבית בתנועת "השומר הצעיר" הן כחניך והן כמדריך דבר שהביאו לבסוף להחלטתו לעלות לארץ ולהגשים בקיבוץ. טרם עלייתו לארץ הוא התגייס עם חבריו לצבא היוגוסלבי. אחרי השירות בצבא עלה לארץ כתייר. הרפתקאותיו בארץ החלו מרגע העלייה. מאחר שהשלטונות הקשו את כניסתו לארץ, הוא קפץ מהאוניה עם רדת החשיכה וברח בעזרת ידידים לקבוץ שריד שם היה הגרעין שלו מיוגוסלביה. זמן קצר לאחר מכן, תקפו הערבים את צינור הנפט שעבר סמוך לקיבוץ, בוגרי הצבא היוגוסלבי ואלי בתוכם התארגנו והדפו את הפורעים הערביים. הוא התגייס ל"הגנה" ויצא לקורס מכי"ם בגבעת עדה. ב-1942 מצטרף עם חבריו להקמת קיבוץ גת. עד מהרה התגייס לפלמ"ח לפלוגה ה' שישבה בגבעת ברנר. לאחר זמן יצא לקורס מ"מים הראשון במשמר העמק. המפגש עם אנשי "המחלקה הגרמנית" הביא אותו ואת חברו שלום פינצ'י למחשבה לצאת בעזרת הבריטים לשליחות ליוגוסלביה. שניהם יצאו לקהיר ושם עברו אימוני צניחה, מודיעין צבאי ואימוני חבלה. לאחר דחיות ועיכובים הוא צנח ביוגוסלביה באפריל 1944 הגיע לפרטיזנים ולחם איתם. בתום המלחמה התגייס למרכזי הבריחה והמוסד לעלייה ב'. בספטמבר 1945 חזר ארצה ובמהרה גוייס שוב לעליה ב' ונשלח לחו"ל לליווי אניות. בשהותו בארץ הקים משפחה עם חנה סרני ונולדו להם יעל ורזיה. עם הקמת המדינה נמנה אלי עם ראשוני חיל הים. בסוף 1949 פשט את מדיו לאחר עשר שנים של פעילות צבאית והגיע לגבעת ברנר. בשנת 1950 עלו לארץ אימו ואחיו הבכור פאול לבנטל, והצטרפו לגבעת ברנר. מאותה עת הוא עבד בנגרייה, במחלקה לתכנון והדרכת קבוצת נוער בגבעת ברנר. לאחר כמה שנים הוא נפרד מחנה. ב-1957 הוא פתח פרק חדש בחיי משפחתו, שעה שהחליט לקשור עצמו לקן משפחתי חדש עם פאולה רייס. כעת זו משפחה מורחבת של שלושת בני רייס ושתי בנות זוהר. בסוף שנות ה-60 הוא פנה לעבודה ציבורית, ניהול ענייני ענף העץ במסגרת משרד המסחר והתעשיה. עיקר עבודתו התמקדה בטיפוח, הכשרה והדרכה של מאות המפעלים בתחום זה בארץ. בתחילת 1989 נפטרה רעייתו פאולה וחצי שנה אחריה ב-16.8.1989 נפטר אלי.