מרגוט מאיר שדה נולדה ב-1910 בגרמניה למשפחה זעיר-בורגנית מתבוללת. בתחילת שנות ה-30, עם עליית הנאציזם, היגרה המשפחה לעיירה אסקונה שלחוף לאגו מאג'ורה בשוויץ, שם החלה מרגוט לצלם עבור העיתונות המקומית ועבור הוצאות ספרים והייתה פעילה במחתרת היהודית שבהנהגתו של אנצו סירני. ב-1936 עלתה מרגוט לארץ-ישראל, התיישבה בגבעת ברנר, ולאחר 4 שנים עברה לתל-אביב והקימה מעבדה לפיתוח והדפסת תצלומים בביתה שבשדרות רוטשילד. ב-1942 התגייסה לצבא הבריטי ושירתה כנהגת אמבולנס במדבר המערבי של צפון אפריקה ומצרים. שם, בגזרת אל-עלמיין, הכירה את בן זוגה לעתיד, יצחק שדה. ב-1944 נולד בקיבוץ נען בנם היחיד, יורם שדה. באותן שנים הרבתה לצלם ילדים. ב-1947 הייתה מאיר שדה שותפה להקמת "היחידה לשירות מפות ותצלומים" של ארגון "ההגנה", שהכינה תיקים למבצעים שכללו תצלומי אוויר ותיעוד אירועים. ב-1949 עברה מאיר שדה עם משפחתה ליפו, הקימה שם מעבדת צילום קטנה וצילמה בעיקר את בני ביתה בחצר הבית ועל חוף הים הסמוך. תצלומיה של מרגוט מאיר שדה,המתאפיינים בקומפוזיציות לא שגרתיות, מעידים על רוח יצירתית משוחררת ועל שליטה באור. בשנת 1951 נפטרה בביתה ביפו ונקברה על פי בקשתה בגבעת ברנר. בעלה יצחק נפטר שנה לאחריה ונקבר לצידה בקיבוץ גבעת ברנר.