חנן נולד כהנס הלר ב- 1909 באוסטריה למשפחת בנקאים אמידה. לאחר שבגר הצטרף לתנועת הנוער "ונדרפוגל" והיה חניך למופת. כל סגולותיו, ערכי הידידות והנעורים נוצקו אז ונשארו איתו כל חייו. בהשפעת תנועת 'בלאו וייס" והכשרת 'חירות' עלה ב- 1930 לא"י והגיע לגבעת ברנר. חנן - הנס היה חלוץ לכל דבר, קדח בארות, עבד כטרקטוריסט וכחצרן ועסק שנים רבות בענייני בטחון במסגרת ה'הגנה'. למרות דעותיו האנטי צבאיות הבין שציונות ובטחון הולכים יחד, וכשגבר על התנגדות נפשית זו, יצא לקורס מפקדים וסיים אותו בהצטיינות. חנן שיכולת ההתבוננות שלו היתה מיוחדת במינה 'זכה במצלמה בהתערבות המפורסמת' עם אריה חצור, ומאז לא חדל לצלם. בתחילה בתחביב ועם השנים היה לצלם מקצועי שליווה כל יום ושעה בחיי הישוב הצעיר. חנן גם יצא למסעות בארץ, ליווה עליות על הקרקע של קיבוצים אחרים ותרם מיכולתו גם ל'הגנה' ולצה"ל. צילומיו כמוהו, היו מלאים באהבה ובשמחת חיים. העקשנות וההתמדה שלו סייעו לו להתגבר על אינספור בעיות טכניות ומקצועיות בדרכו האמנותית. חנן ליווה את ילדי ג"ב בטיולים ברחבי הארץ והשילוב המרגש של נוער תוסס וארץ חדשה כבש אותו והחזיר אותו לתנועת הנוער, שכאילו מעולם לא נפרד ממנה. ולטר מספר שלאחר שנשא את עתליה והקים בית, נרגע קצת חנן ופנה לצילום כמקצוע. לא עוד אינדיוידואליזם ורומנטיקה, לא היפה וההרמוני נתבקשו עתה - אלא התמונה החיה, עתירת התנועה. חנן רצה ללכוד את החיים הגדולים והנפלאים. כשפרצה מערכת סיני וחנן לא נקרא לדגל בשל בריאותו הרופפת, יצא למדבר לבדו וחזר עטור חוויות ותמונות בלתי נשכחות. חנן שב להתלהב, אך המחלה שלקה בה לא חלפה וחנן עם כל נחישותו ועקשנותו נאלץ להכנע. בימיו האחרונים אמר: "ומה השגתי בחיי? אמנם יש לי את משפחתי, ואין זה מעט כלל.." ועבודתך? נשאל. "כן אני יודע, אבל... רכבות באות וחוזרות ויוצאות לדרך." סתם ולא פירש. אולי זו היתה דרכו להפרד.