נולדתי ב-11.6.1935 בבי"ח הדסה בתל אביב. עד גיל חמש גרתי עם הוריי בתל אביב. ב-1940, כשאבא התגייס לבריגדה במלחמת העולם השנייה, ואמא עבדה כאחות בבי"ח הדסה, נשלחתי לקבוצת שילר במסגרת ילדי חוץ של הורים שהיו בצבא. בגיל שמונה, נפתח ברחובות בי"ח ליולדות ואמא נהייתה שם אחות ראשית ועברה לגבעת ברנר (מאחר והכירה לא מעט אנשים מהקיבוץ), ואני איתה, ומאז אני בגבעת ברנר. שנות הנעורים עברו כרגיל לימודים (מעט), עבודה, תנועת נוער וכו'. בסיום יב' גיוס לצבא לשריון, קורס קצינים, מלחמת סיני ב-1956 ושחרור וחזרה לקיבוץ, לעבודה בנגריה, שמאוד אהבתי. במשך השנים יצא לי להשתתף במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. ב-1958 חתונה עם ראומה. נולד זיו. גיוס לבית גוברין לשנתיים. אחרי החזרה לקיבוץ נולדו לנו עוד ארבעה בנים: רז, זוהר, דידי ומירון, ואני חזרתי לעבוד בנגריה. ב-1982 נבחרתי למזכיר שירותים וכעבור שנתיים למרכז ועדת תכנית, תפקיד שאותו מילאתי (עם הפסקה של שבע-שמונה שנים, בהן ניהלתי פרויקט בניה בחוץ אצל יזם פרטי) עד שת 2010. הפרויקט הראשון היה הקמת אולם המופעים וחדר הזיכרון (כחלק מהתחייבות הקיבוץ במשך השנים למקבלי הפיצויים מגרמניה). בשנים שעבדתי כמרכז ועדת תכנית, שיפצנו (בעזרת ראש המועצה באותו זמן, מיקי עופר) את כל המבנים הציבוריים בגבעת ברנר, סללנו מדרכות, בנינו פינות מסודרות לפחי אשפה ועוד. בשנת 2003 נהרג בננו מירון בתאונה בארה"ב. ב-2009 נפטרה ראומה, אחרי מחלה קצרה. כיום, שנת 2015, אני בפנסיה מלאה ודי נהנה.