דבורה נולדה ב-5.3.1920 במונקץ' שבקרפטו-רוס הצ'כית להוריה ישראל ומרים ווייס. דבורה הייתה הבכורה בין ששת הילדים. בגיל 12 כשסיימה את לימודיה נשלחה ללמוד תפירה כדי לעזור בכלכלת המשפחה. מקצוע התפירה ילווה אותה לאורך כלחייה. גם במחנות וגם בגבעת ברנר. הבית היה מסורתי והשבת נשמרה על כל דקדוקיה. הבית אנטי ציוני ודבורה הלכה בהסתר לתנועת "בני עקיבא", היא הייתה מאוד פעילה בתנועה והלכה גם להתרים לקק"ל. זמן קצר לאחר שפרצה המלחמה הפך הרחוב בו גרו לגיטו ליהודי מונקץ'. יום אחד אספו את כולם והועלו לרכבות, ואחר נסיעת זוועות בת כמה ימים הגיעו לאושוויץ. המשפחה שהייתה דחוסה ברכבת הופרדה תוך דקות. ההורים להשמדה, האחים נלקחו כבר קודם למחנה עבודה. דבורה נשארה עם אחות אחת שאתה עברה את כל זוועות המחנה. כשהסתיימה המלחמה הצליחה לחזור למונקץ'. אחר כך הצטרפה לקבוצת "פרומקה", להכשרה המגוייסת שאומנה על ידי קצינים ושליחים של הבריגדה היהודית, שם גם הכירה את צבי פישר. צבי ודבורה עלו ביחד כמעפילים באוניה "שבתאי לודז'נסקי", נתפשו ע"י הבריטים וגורשו לקפריסין. אחרי תקופה קצרה בקפריסין הגיעו לגבעת ברנר, בה נישאו והקימו את ביתם ומשפחתם ובה נולדו ילדיהם ישראל ושרה. צבי נכנס לעבוד ה"רימון" ודבורה עבדה את רוב שנותיה בגבעת ברנר במתפרה המרכזית. צבי שהיה חולה הרבה שנים נפטר בשנת 1993, דבורה נפטרה ב-9.2.2011.