מרדכי נולד כמקס ב-1905 בברלין שבגרמניה. משפחתו שהיגרה מפולין מספר שנים לפני לידתו היתה אדוקה ועניה. אביו שלמד תורה נפטר שמרדכי היה בן 10. הוא למד ב'חדר' ואחר בבית ספר גרמני וחלום משפחתו היה שיעשה לרב. כנער למד אחר שעות בית הספר שענות ועבד כשוליה אצל שען ידוע. לאחר תקופה מסויימת 'פתח עסק' בביתו ותיקן שעונים לפרנסת המשפחה. עם שנות השפל הכלכלי והתבגרותו יצא להכשרה חקלאית עם קבוצת 'חולית' ו- 1929 עלה לא"י, לקבוצת שילר.בקב' שילר נולדה בתו נעמי שאמה נפטרה בגיל צעיר. מרדכי, שגבעת ברנר 'הגדולה' קסמה לו 'חצה את הכביש' בשנת 1934 ועד מהרה השתלב בעבודה בענפי החקלאות ובחברה, נשא לאישה את ארנה ונולדו להם שני בנים אורי ודוד. שני שטחי הפעולה העיקריים שלו היו הפעילות ב'הגנה' בימי טרום המדינה והשיא בהקמת חניתה ב-1938 והשמירה עליה, והחקלאות בה הגיע להישגים כבירים. על השילוב בין שני תחומים אלו למד מרדכי בעבודה המפרכת, והמסוכנת לעיתים, בעיבוד השדות בגן יבנה.מרדכי היה מעמודי התווך של ענף המספוא ונחשב לאחד ה'קוצרים' המהירים עד שנכנע לבנו אורי איתו יחד היה גאה לקצור בטקס חג הביכורים המסורתי. לאחר שנים של פעילות נפרדת בענפי השדה, מספוא, פלחה וגן ירק היה מרדכי מהוגי רעיון החיבור ביניהם לעג"ש - ענף גידולי שדה (הוא גם המציא את השם). לאחר שהוקם הענף החדש, יציר רוחו ומוחו של מרדכי גויס לשמש בתפקיד של מזכיר ארגון עובדי הפלחה הארצי וידיעותיו ונסיונו הרב שימשו חקלאים רבים בארץ. לאחר שסיים את תפקידו לא הצליח להשתלב בעג"ש והקים את 'מקדה' - והיה אחראי למיכון החקלאי של המועצה איזורית 'ברנר'.לאורך כל חייו היה דמות מחנכת ותובעת הן במישור המקצועי - בעבודה והן בחינוך ילדיו. בשנותיו האחרונות חלה והיה מוגבל ומרותק למיטתו במשך שנים אחדות, עד מותו. חומר נוסף בחוברת זכרון.