יואל נולד ב- 1924 כג'וליו דה אנג'לס בפירנצה שברומא. את מרבית נעוריו עשה ברומא וביומה האחרון של 1939 עלה לארץ ישראל עם 'עלית הנוער' היישר לגבעת ברנר. את שנותיו הראשונות בילה בגן הירק, מקום שיהפך עם השנים למרכז עולמו המקצועי. בעת המלחמה נאסר ע"י הבריטים בשל היותו בעל נתינות ארץ אויב, יחד עם אומברטו קאסוטו וג'וליו רקח (שלימים יזכו כמוהו לפרס ישראל). יואל נשלח עם חבריו לעזרה באשדות יעקב, לקטיף עגבניות, שם עבד יחד עם עוד 'חתן' עתיד בפרס ישראל, הצייר שטרייכמן. באוקטובר 1943 ירד עם חבריו לנגב והצטרף לקיבוץ רביבים, אז ביר עסלוג'. הוא הקים בלב המדבר גן ירק והחל בנסיונותיו ששיאם אז היה תפוח אדמה במשקל קילו, אותו הציג בגאוה משה שרת בפני חיילי הבריגדה כהוכחה להישגי הציונות המתחדשת. יואל הקים יחד עם פאולה לבית רוקס משפחה ברביבים ונולדו להם 4 ילדים: יובל דניאל נעמי ומרים. ב- 1952 עלה לירושלים ללמוד בוטניקה, והמורה שלו פרופ' אבן ארי ביקש ממנו לסייע בשחזור חוות ביזנטיות קדומות בשבטה. עם חזרתו לנגב, פיתח שיטות קלאיות מודרניות והיה בין חלוצי פיתוח שיטות ההשקיה בטיפטוף. ב- 1969 יצא בשליחות ה'מוסד' לאיטליה ושם פעל לעורר את דעת הקהל נגד יחסה של ברה"מ ליהודים. עם חזרתו לנגב הוביל את הנסיונות המוצלחים להשקית כותנה פירות וירקות במים מליחים. יואל פעל רבות למען השלום באזור וכאב את היחס המשפיל של המדינה לבדואים. ב- 1987 זכה בפרס ישראל לחקלאות, בנימוקי הועדה נאמר: "הודות להתמדתו וצניעותו הפך מחבר לא מוכר מרביבים לסמכות מקצועית ודמות חשובה בחקר המדבר". עוד על יואל