מאיר נולד בקיץ 1935 בקיבוץ גבעת ברנר, בן למ יכ ל ויוכבד הכהן, אח בכור לנתן ורעננה. את ילדותו ונערותו עבר בקיבוץ, בימים של טרום מדינה. למד, עבד, טייל, שיחק והיתל בבריטים. ב-1953 הגיע לגדות במסגרת עזרה לקיבוצים צעירים, חמוש בחצוצרה, ששימשה אותו להעיר חברי קיבוץ שההשכמה הקיבוצית לא הספיקה להם. עם סיום בית הספר, התגייס למסלול בני משקים בנח"ל. במסגרת השירות הוצב בהיאחזות "קציעות" אז "גבעת רחל". שם, תוך כדי הגנה על הגבול המצרי, מצא גם זמן להכיר את פנינה רוגוז'יק. הוא בן גבעת-ברנר והיא בוגרת מעוז-חיים, וכל אחד מהם רצה שיקימו את ביתם בקיבוצו. לאחר פרידה קצרה נפגשו במקרה בקורס מטעים במדרשת רופין. האהבה שבה ופרחה והם נישאו. הזוג הצעיר בחר להקים את ביתו בגדות, אז קיבוץ ס פ ר צעיר. מאיר, שכבר רכש ניסיון תחום המטעים, השתלב במטע התפוחים. במשך שנים רבות עבד במטעי הקיבוץ ובעיקר במטע האבוקדו. במקביל לחקלאות היה מעורב בקהילה ובתנועה הקיבוצית בתפקידים חברתיים, בין השאר כמזכיר קיבוץ ומדריך גרעיני נח"ל. בגדות נולדו לפנינה ומאיר חמישה ילדים תמר, ניר, אילן, עינת וגלית. לילדים אלה הצטרפו נערים שמאיר פנינה היו "הוריהם המאמצים" בקיבוץ, ביניהם יהודה ושמוליק. ברבות השנים הקים מאיר חלקה בה גידל זנים ניסיוניים של עצי פרי, ובמקביל עבר לעבוד במסגריית הקיבוץ. העבודה במסגריה הפכה גם לתחביב, ופסלי המתכת המגוונים שלו מקשטים את בית משפחתו. מאיר אהב מאד לטייל בארץ, והכיר אותה ברגליים. הוא היה חובב ארכיאולוגיה מושבע, ועסק רבות בחשיפה ותיעוד של ממצאים שונים ומגוונים בגדות ובסביבתה בין השאר: שימור מקום זיכרון המושבה משמר הירדן, שגדות היא ממשיכתה, ממצאים עתיקים, כמו גתות, וממצאים מתחדשים, כמו גשרי הירדן. בנוסף לטיוליו הרבים בארץ, הרבה גם לטייל בעולם, והעדיף תמיד לטייל למקומות בהם יוכל להכיר תרבויות שונות וטבע מרתק.