הני נולדה בנירנברג שבגרמניה ב- 1911 למשפחה מסורתית וציונית. האם נפטרה בגיל צעיר ושלושת הבנות לבית נוסבאום גדלו עם אם חורגת. כבר בגיל צעיר הלכה הני לתנועת נוער. בתחילה ל'בלאו וויס' אבל תנועה זו היתה יותר יהודית מציונית ובגיל 16 לאחר שקיבלה המלצה חמה מחברה הצטרפה הני לקבוצת ההכשרה 'חירות'. תחת שרביטו של המדריך הקפדן עמרם גדנאור עבדה בהכשרה אך אביה הציוני, שלימד את ביתו עברית, גרס שאם רוצים לחיות בארץ צריך גם ללמוד בארץ. לב"ס בנהלל קיבלו רק בנות 18 ומעלה ולייקית הצעירה היו חסרים כמה חודשים.. בדצמבר 1929 עלתה לא"י, הורדה בסירה בנמל יפו והגיעה לג"ב. המפגש עם החברים היה מרגש והני (צעירת החברות עלי גבעה) נקלטה ללא בעיות. היא עבדה בקטיף ברחובות, בנטיעות בעין חרוד, בבציר בגדרה ובמטבח העובדים בים המלח. הני התחתנה עם גוטשי וילדה את עילית ב- 1934. באותה השנה הגיע גם האבא נתן מגרמניה והשתקע בג"ב. שתי האחיות בתיה ויהודית עלו לארץ והגיעו לג"ב. בתיה התחתנה עם נפתלי והקימה משפחה בג"ב ואילו יהודית החליטה לגור במקום אחר. האבא נתן נוסבאום ציוני גאה ששינה שמו לאגוזי הצליח לאחר שנות גלות להגשים את עצמו, להיות פרדסן בא"י. 8 שנים לאחר שחלומו התממש חטף דום לב בחדר האוכל, לפני יציאתו לעבודה. הני בינתים עבדה בגן ירק ובמשתלה בתפירה ובמחסן הסדקית. לאחר שהתגרשה הכירה את אליעזר והקימה בית חדש ונולדו לה 2 ילדות, רינה ויעל. עם חיסול גן הירק הצטרפה לצוות הכרם של אליעזר והאידיליה חגגה...עד שאליעזר חלה ונפטר. הני שעולמה חרב עליה החליטה לשנות כיוון ולקחה על עצמה את הטיפול בחברת הנוער, אותה ליוותה כ- 5 שנים, והיתה זו אחת החוויות החשובות בחייה. בתור 'פנסיונרית' התפנתה לעסוק בלימודי הרחבה בעיקר בהסטוריה והיתה שותפה בחיי הקיבוץ עד יומה האחרון. חומר נוסף ראיון עם צילה עמית 1989 ראיון עם חנה שטראוס - 1998 ראיון עם חלוצים - 1986