מרדכי פינס נולד ב- 1905 בעיירה וולקוביסק ברוסיה הלבנה. בפוגרום שנערך באותה שנה הוכה אביו קשות ונפטר מאוחר יותר, פינס צעיר הילדים התייתם בגיל שנה וחצי. אמו, אלמנה בת 32 נאלצה לפרנס את חמשת ילדיה מחנות המכולת המשפחתית. את 'השלמת ההכנסה' סיפק גן ירק קטן לצד הבית ופרה ועז שעמדו בחצר. את לימודיו החל מרדכי ב'חדר' ועם פרוץ מלחה"ע הראשונה הועבר עם כל ילדי היהודים לבית ספר 'מתוקן' - משותף. את לימודי התורה השלים לאחר שעות בית הספר במעין 'ישיבה'. בגיל 15 הגיעו הבולשביקים ומרדכי עזב את בית הספר והחל ללמוד את מקצוע השענות. לאחר שנתיים הפסיק עבר ללמוד מסגרות ומכונאות. בעזרת 'דרישה' שנשלח מאחיו קיבל סרטיפיקט ובחנוכה 1924 עלה לארץ וגר עם אחיו בצריף עץ ברחוב מרמורק בתל אביב. לאחר חצי שנה הגיעו גם אמו ואחותו לארץ. עבודה מצא פינס במסגריית שמרלינג ביפו שם שיפצו משאבות ומנועים. מרבית הלקוחות היו ערבים ועד מהרה למד ערבית. לאחר 3 שנות עבודה בהם גם השלים את לימודיו התקבל פינס ללימודי מכונאות בעיר שרלואה בבלגיה. לאחר שנתיים סיים את לימודיו וחזר לתל אביב. בכל השנים בארץ היה פינס חבר ב'הגנה' ושימש מדריך לשימוש בנשק. במאורעות 1929 כשעבד ביקבי ראשל"צ נשלח להדריך בקיבוצים שילר, ג"ב ונען. לאחר היכרות ארוכה, ב- 1937 הצטרף לג"ב ועבד במסגרייה. ב- 1941 נישא לתכלת טרצ'ינה ילידת איטליה ונולדו להם נעמי ואחווה. לאחר 6 שנים התגרשו. פינס היה מעורב מאד בחיי המשק והחברה בג"ב, היה גזבר בית, מפקח על התקציבים ופרסם מאמרים רבים על חיי הקיבוץ. בקיץ 1960 לאחר שקרא ספר על הטבעונות תוך שהוא בוחן לעומק את הרעיון, החל פינס לאכול מזון טבעוני, להתעמל ולרוץ בחורף ולשחות בקיץ. כל בני ג"ב זוכרים את פינס רץ סביב מגרש הספורט בחורף ושוחה (עם השנורקל) בבריכה בקיץ. שמירתו על אורח החיים הטבעוני הניבה לדבריו חיים בריאים וארוכים והוא נפטר (בריא) בגיל 96. חומר נוסףראיון עם חנה שטראוס - 1987