חיים אופק (אופנבך) נולד ב15.9.11 בעיירה דובז'ין שבפולין למשפחה משכילה. בגיל 8 או 9 נשלח לשוויץ וגר אצל דודו. הוא סיים לימודי תיכון מוקדם מהרגיל כי קפץ כמה כיתות בדרך, והמשיך לאוניברסיטה ללימודי פסיכיאטריה. בזמן לימודיו היה פעיל במוסדות ציוניים בשוויץ והקים את תנועת הבונים בשוויץ, שעד אז לא פעלה שם. תוך כדי לימודיו הוא קיבל סרטיפיקט והחליט להפסיק את הלימודים ולעלות לארץ. הוא עלה לארץ ב1933 ישר לקיבוץ גבעת ברנר. בתום מלחמת העולם השנייה הוא נשלח ע"י גבעת ברנר לאירופה לאסוף את שארית הפליטה ולנסות להביא אותם לארץ. הוא פעל באירופה במסגרת "המוסד לעליה ב'", הוא היה בין הראשונים שנפגשו עם הנצולים אחרי השואה. חיים השתתף בארגון אוניית 'תל חי' שיצאה מצרפת עם פליטי שואה ואיתה גם עלו ראשוני נצר סרני (הקיבוץ שאליו עבר אחרי הפילוג בתנועה הקיבוצית). אחרי הקמת המדינה נשלח שוב לאירופה (הפעם עם כל המשפחה) בתפקיד של מנהל מחלקת העליה באירופה וצפון אפריקה, בזמן העליה הגדולה משם. עם גמר שליחותו באירופה חזר לארץ לגבעת ברנר לתוך הויכוח הגדול בתנועה הקיבוצית.כפעיל מפא"י ידע שמקומו לא בגבעת ברנר ועזב עם קבוצת חברים גדולה לנצר סרני. גם בנצר סרני המשיך לכהן בתפקידים ציבוריים. היה גזבר הקיבוץ מספר פעמים, היה מנהל כימ-אויר, נשא בתפקידים שונים במסגרת התנועה הקיבוצית קודם ב"איחוד" ולאחריו "בברית התנועה הקיבוצית". חיים היה אדם בעל השכלה רחבה שדיבר, קרא וכתב ב-5-6 שפות, אהב מאד היסטוריה ושלט היטב בפרטי פרטים של מאורעות היסטוריים. היה לו אוסף בולים ענק (הרביעי בגודלו בארץ). מגיל צעיר היה חולה לב ולמרות זאת חי חיים פעילים ונשא בעשרות תפקידים ציבוריים. ב-27.11.1990 נפטר מהתקף לב.