אסתר נולדה בכפר קטן במחוז פיימונטה בצפון איטליה כבת שניה משבעה אחים ואחיות למשפחת דה אנג'לס שלה שורשים עמוקים וארוכים במסורת האיטלקית. כשבגרה עברה המשפחה למילנו הגדולה שם למדה אסתר שהצטיינה בין השאר בסייף וסקי. באיטליה עבדה במערכת העיתון "קוריארה דה לה סרה" וזכרונה המעולה סייע לה רבות בעבודתה. כשפרצה המלחמה סייעה למשפחתה להמלט באישון ליל עם תרמילים על הגב לשוויץ. היא עצמה הגיעה לארץ הנייטרלית בנובמבר 1943 ושם עבדה בסיוע הומניטרי לפליטים. כשנסתיימה המלחמה חזרה למילנו אל עבודתה בעיתון. בשעות הפנאי המועטות סייעה לפליטים רבים שהגיעו למילנו בדרכם מתופת השואה לארץ ישראל. על פעילותה זו זכתה לאחר למעלה מ- 50 שנה במדליה.בשנת 1948 עלתה לארץ ישראל ולמרות שהוצעה לה משרה טובה בירושלים התעקשה להגיע לקיבוץ - אל הקיבוץ של האיטלקים בגבעת ברנר.עבודתה הראשונה היתה בחדר האוכל ושם הכירה את יוסף - חותך בצל צעיר והאהבה ניצתה. השניים נישאו והקימו משפחה. שנים ארוכות עבדה אסתר באקונומיה והדיוק, הסדר והאדיבות היו סימני ההיכר שלה. בזמנה החופשי טיילה ברחבי הארץ ובעולם, למדה במכללה ועקבה בדאגה ובגאווה אחר בנה איתן בלימודיו ובחייו. גם לאחר שנפטר בעלה יוסף שמרה אסתר על חיוניותה עצמאותה, כשמאור פניה מלווה אותה בכל מקום.