יוסקה נולד ב- 1912 בליטא הרביעי מתוך 5 ילדים. אהבתם של בני העיירה הקטנה פילבשקי בה נולד לא"י היתה גדולה, וכשהרכבת היתה חולפת על פני העיירה ובה עולים לא"י היו יוצאים היהודים לבושים בגדי חג ומברכים את העולים ב"להתראות בארץ". בין היהודים היו גם אנשי 'אגודת ישראל' שכעסו על ה'ציונים' שאצה להם הדרך ואינם מחכים לבוא המשיח. באחת השבתות התלהט הויכוח בעקבות הטבח בחברון, ואחד מאנשי 'אגודה' אמר שטוב שהרגו בהם. אביו של יוסקה התרגז מאד ונתן ליהודי סטירת לחי. אותו איש קרא אותו לבית דין רבני והתקיים משפט בו יצא האבא זכאי.שבועיים לאחר המשפט קיבל יוסקה הצעיר, חבר ההכשרה, זימון לקובנה ו..סרטיפיקט. כל העיירה באה ללוותו בתחנת הרכבת. ב- 1933 עלה יוסקה לארץ והגיע לג"ב.כמו בעיירה ובהכשרה בליטא, יוסקה (שמעולם לא נקרא יוסף) התחבב עד מהרה על כולם בגבעה, ולאחר שהתנסה במגוון העבודות שנמצאו לחברי המשק, נשלח לתפקיד מחפש עבודה ברחובות. 1935 היתה אחת השנים הקשות ביותר מבחינת תעסוקה. יוסקה מצא שפה משותפת עם כולם, כולל אותם פועלים שאת יום העבודה שלהם 'העביר' לחברי ג"ב. הוא עצמו עבד בעבודות הקשות ביותר, בפרדס ובבארות.יחד עם ציפורה בנה את ביתו בגבעה ונולדו לו 4 ילדים שהמשיכו את מסורת הספורט (שחיה) של יוסקה.איקי שהיה אלוף ישראל בחתירה ופרפר זכה להשתתף באולימפידת רומא ב- 1960 בעוד שאילנה,לסקו ואריה היו אלופי נוער. יוסקה שהפך את 'סדרן העבודה' למקצוע היה מלווה את כל הסדרנים בתפקידם, מחליפם בעת מילואים פותר בעיות 'בלתי פתירות' ומשמש צלע מרכזית ב'פרלמנט הליטאי' שדן כל ארוחת בוקר בבעיות ג"ב והעולם. יוסקה התנדב לכל מבצע, בשמירה בישובי הספר ובעזרה בסדנאות השריון.'הגיוסים' לענפי החקלאות בקיץ ולמפעלים בחורף היו ה'בייבי' של יוסקה ולא פעם הוא הביא את בני גילו, שכבר עברו את גיל ה- 60 אל השטח, כשהוא טורח לשמש דוגמא ומופת.סדרן העבודה ה'נצחי' שחש שיומו קרב, התעקש ללכת ל'סידור' גם שהרגיש לא טוב, ובדרך כרע ונפל. חלומו, ש- 6 סדרני עבודה ישאו את ארונו התגשם.חומר נוסףחוברת זכרון 1980