רעיה נולדה בפולין בשנת 1917 למשפחה עם תודעה ציונית מפותחת. בבית היתה תמיד קופת קרן הקיימת ודיברו גם קצת בעברית. את כל הערכים שספגה רעיה בבית לקחה איתה הצעירה הצנומה אל ההכשרה ותנועת 'השומר הצעיר. כאשר החלה מלחמת העולם השניה ואישור העליה בושש להגיע נאלצה עיה להימלט מורשה אל היערות ומשם בדרך לא דרך, מוילנה לאודסה הגיעה לתורכיה ומשם לארץ ישראל. בארץ החלה דרכה במשק פועלות בעתלית ובנחלת יהודה, שם פגשה שוב את אריה שעלה לפניה, אותו הכירה כבר בהכשרה. כך הגיעה לגבעת ברנר, השתלבה היטב בעבודה הקשה ויחד עם אריה הקימה בית לתפארת ושלושה ילדים. רעיה עבדה בבתי תינוקות ולאחר מכן הצטרפה לצוות המכבסה, שם עבדה למעלה מ- 30 שנה. בקור ברוח וברב דבקה בעבודתה שכללה סחיבת סלי כביסה כבדים, תלייה והסרת בגדים על ה'כבל' המפורסם במכבסה הישנה. לאחר שעברה המכבסה למקומה החדש, היתה רעיה מעמודי התווך של הענף שהיה לשם דבר בתנועה הקיבוצית. רעיה בסבלנותה האינסופית, גם להאכיל תינוקות סרבנים וגם להסיר כתמים עיקשים מבגד היתה אשת עבודה למופת. בצניעותה ובאהבתה גידלה את 3 ילדיה ורגעיה הגדולים היו כאשר זכתה לראות את נכדיה וניניה ומשפחתה הגדולה. גם לאחר פטירת אריה בעלה המשיכה לעבוד, לטייל וליהנות מהחיים, עד יומה האחרון בגיל 90.