אבי מרקוביץ נולד בשנת 1911 בעיר קאליש בפולין. המשפחה נדדה מפולין לברלין ערב מלחה"ע הראשונה. במלאת לו 19 שנים יצא אבי להכשרה ומשם אהבתו לחקלאות ועבודת האדמה : בחור ציוני, בריא וחזק שביקש להכין את עצמו לקראת עלייתו לפלשתינה. בהעדר סרטיפיקטים עלה ארצה כתייר באניה יחד עם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.בשנת 1932 הגיע ארצה, חלוץ נלהב, אדום שיער, מנומש ואידיאליסט חסר תקנה.כמו יתר החלוצים האחרים, חיפש עבודה ויצא לעשב את היבלית בפרדסים, לפרוק ולהעמיס משאות כבדים בנמל חיפה וכך הגיע אל פלוגת העבודה במעיין חרוד.שם, במעיין, פרחה ולבלבה אהבת אברהם ומרים - ומסלול הנדודים המשותף והארוך נמשך מירושלים לבאר טוביה ומשם לבית השיטה עד שנטשו את מקל הנדודים ותקעו יתד בגבעת ברנר - בה נולדו יעל, רוני ועודי , שהצטרפו אל רוחלה הקטנה.המסלול המקצועי בגבעת ברנר עבר בגן הירק, ברפת, בעזרה לבית גוברין, בסדור עבודה, וביציאה לעבודת חוץ ב'תנובה'. והמשיך להנהלת החשבונות במטר, ובדואר. לאחר פטירתה של מרים היה אבי מהראשונים להצטרפות לדיור המוגן. כאן מצא את מקומו, זכה לטיפול מסור, והמשיך בעבודה ב'עיסוקון', ויזם את חוג הטריוויה משחקים לחידוד המוח והזכרון ליד השולחן בחדרי חולים. אבי זכה לשיבה טובה ונפטר בגיל 90 .