ברוך נולד במזרח ברלין למשפחה ברוכת ילדים, הוא היה הצעיר מבין ששת הילדים. עם עלות הנאצים לשלטון הצליח להמלט בדרך לא דרך אל אחותו חוה בצרפת. יום בהיר אחד הופיע בגבעת ברנר, שם גר אחיו איתמר עם רעייתו רינה. ברוך סבל מתת תזונה חריפה ובתחילה התקשה איתמר לזהותו. רינה מספר שהוא הגיע רק עם הבגדים שלגופו. במשק חששו לקבלו בשל החשד למחלת השחפת, אך לאחר שרינה ואיתמר איימו לעזוב יחד איתו ובעיקר לאחר שאכל והתחזק, היה שוב לגבר חזק ויפה ונקלט בגבעה. בימי מלחמת העולם השנייה התנדב לשרת בבריגדה ונשלח לאיטליה שם עסק בהברחת נשק ותחמושת. כשחזר הביתה גוייס למזכירות הקיבוץ כנהג, שם פגש את רעייתו לעתיד יהודית ויחד בנו את ביתם בגבעת ברנר. ברוך המשיך לעבוד בג"ב כנהג משאית, הביא אספקה מרחבי הארץ והיה נהג הטיולים של בית הספר. כל מה שעשה תמיד עשה בנחת ולאט וזוכרי דבר מספרים ש"בתחרויות השבת בנסיעה אל הים", ברוך תמיד היה מגיע אחרון! מספרים שפעם נעצר ברוך על נהיגה מופרזת ברחובות, כשיצא מהרכב נעמד במלוא קומתו מול השוטר שטען שהוא היה במהירות של מעל 60 קמ"ש. ברוך הציע לשוטר שישאל את אחד הילדים או החברים של ג"ב - אם אי פעם חצה את גבול ה- 60 קמ"ש! לאחר שירד מהגה המשאית התיישב מאחורי הגה הטרנזיט והיה לנהג הבית של המרפאה, ושוב עם המון סבלנות, רצון ודיוק של יקה אמיתי. לאחר שאמנון בנו נפטר מסרטן, הצליח יחד עם יהודית רעייתו הטובה לחבר את המשפחה ולהמשיך עם ילדיו ונכדיו שהצטרפו אל המשפחה המורחבת.