יונה נולדה בעיר אוסובה בפולין, בשנת 1914, ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בת שניה להוריה, חנה ודוד שהולידו עוד 4 ילדים. מצב המשפחה היה טוב והם סייעו לפליטים הרבים שהגיעו לעיר. בגיל 20 החליטה יונה הצעירה לצאת להכשרת "החלוץ הצעיר" וכך במשך 4 שנים סובבה בכפרי וערי פולין במסגרת ההכשרה החקלאית. כשהגיע הזמן להפרד מהמשפחה ולעלות על העגלה בדרך לנמל, מיררה אמה של יונה בבכי על "מר גורל ביתה", וכך ראתה יונה בפעם האחרונה את משפחתה שנספתה כולה בשואה. יונה יצאה עם חבריה בדרך חתחתים, בעזרת אנשי "המוסד לעליה ב'" הגיעה לנמל קונסטנצה שברומניה ועלתה על האניה "טייגר היל". על האניה היו גם יוסקה לניר, אריה זליגפלד ואסתר גרינשפן. לאחר 4 שבועות של הפלגה קשה על האניה הרעועה הגיעו המעפילים לחוף אשדוד. אנית מלחמה בריטית פתחה עליהם באש, 2 מעפילים נהרגו והאניה שנמלטה ללב הים חזרה לתל אביב, שם עלתה על שרטון והחלה לטבוע. כ- 200 מעפילים הצליחו לרדת בסירות ולחמוק מהבריטים. שאר העולים שהורדו ע"י הבריטים, ביניהם גם יונה הובלו למחנה סרפנד. מאוחר יותר שוחררו ופוזרו בין הקיבוצים, וכך הגיעה יונה לגבעת ברנר. הקליטה לא היתה קלה. יונה לא ידעה עברית, אך בעזרת החלוץ הותיק זורח שלימד אותה את השפה החדשה התאקלמה עד מהרה. יחד עם זורח הקימה משפחה, נולדו להם חנה רוחלה ודוד, יונה עבדה בהתחלה ברפת, אח"כ במטבח בית ישע ושנים רבות בבית ילדים וב'בנגלי'. המשפחה שהתרחבה במהירות היתה הנחת והנחמה ליונה שאיבדה את כל משפחתה בשואה, הנכדים והנינים שימחו אותה ואת זורח. המפגשים עם בני המשפחה היו מקור אושרה של יונה שזכתה לשיבה טובה.