סבתא גדלה בבית ציוני בארצות הברית, אביה היה פעיל בהתאחדות 'פועלי ציון'. במסגרת תחרות התרמה למען חלוצי פלסטינה שנערכה ב 1931- בארה"ב, זכתה סבתא בפרס הראשון על איסוף הסכום המירבי. הפרס היה כרטיס נסיעה לפלסטינה. סבתא הגיעה באוניה לנמל יפו ומשם נסעה למועצת הפועלות בתל-אביב. שם הכירה את בת-שבע אילון וכך הגיעה לגבעת ברנר. בזמנו הוצע לסבתא לבחור בין קיבוץ בית השיטה לבין גבעת ברנר, כידוע היא בחרה בגבעת ברנר. כאן הכירה את סבא שלמה ויחדיו הקימו בית משותף וגידלו שלושה ילדים: אהרון, ורדה ויהודה. בשנת 1949 נסעו סבתא והילדים לנסות לחיות בארה"ב. לאחר כשנה בחליטה לחזור לארץ ישראל. באותה תקופה חלה סבא שלמה ולאחר כמה שנים נפטר. סבתא גידלה לבדה את הילדים ויצרה משפחה חמה ואוהבת. תמיד היא הייתה החוט המקשר של המשפחה. בכל יום ויום הייתה מגיעה לחדר של ההורים , לבנה ואהרון, וביום שישי נפגשנו כולנו אצלה בחדר לקפה שישי. סבתא עבדה, בתחילה, במרפאת השיניים כאסיסטנטית ולאחר מכן עברה למחסן הבגדים של הקיבוץ. סבתא אהבה מאוד את מקום עבודתה והייתה מאוד מסורה. כאשר נאלצה לעזוב מפאת גילה היה קשה מאוד לנתקה ממחסן הבגדים. סבתא אהבה מאוד לקרוא והיה לה חשוב להנחיל את אהבת הספרים לדור ההמשך, בנוסף התנדבה סבתא להיות הספרנית של הספריה האנגלית. במשך השנים בקיבוץ, למרות שהתערתה בחיי הקיבוץ, הריחוק ממשפחתה שנשארה בארה"ב היה קשה לה מאוד.