אריך נולד בגרמניה ב- 1902. בגיל צעיר עברה משפחתו לגור בעיר האם שם פתח אבי המשפחה מעדניית דליקטסים גדולה. כנער צעיר עסק אריך בספורט והצטיין בענף השייט ואפילו הספיק לצאת במשלחת נוער למען השלום לצרפת לאחר 'חוזה ורסאי'. בשנות ה- 20 למד מסחר והתעתד להיכנס לעסק המשפחתי אך עם עליית הנאצים נאלצה המשפחה למכור את החנות. לאריך שהיה פעיל בתנועת הנוער הסוציאל דמוקרטית לא הייתה זיקה לציונות. בדירה מול ביתו גרה אלזה, נערה צעירה ויפה אותה הכיר ודרכה הגיע אל 'החלוץ'. ב- 1935 יצאו לקיבוץ הכשרה במגדבורג שם עבדו אצל איכר גרמני כשנה, במהלכה התחתנו. לאחר פירוק הקיבוץ עברו לדנמרק שם המשיכו בהכשרה והמתינו לסרטיפיקט. ב- 1937 עלו לארץ, בילו שבועיים בירושלים ואחר פגשו את שורה אושרוביץ שהביאם לג"ב ושיכנם באוהל. הוריו של אריך שנמלטו מהנאצים להולנד אל האחות נתפסו ונשלחו למחנות ההשמדה. אריך השתלב בג"ב ועבד בגן הירק, במטבח וכעגלון. באחת הנסיעות לרחובות להביא קרח לבתי הילדים הותקפה העגלה, אריך הצליח להימלט פצוע והגפיר אשר אבטח אותו אלפרד אשר נורה למוות. אריך עבר למכוורת ואחר פתח את חנות הסדקית הנודעת - 'אריך'. עם היוולדם של דני 39' ועדנה 44' למדו זוג הייקים להתמודד עם זוג הצברים בעלי הטמפרמנט התוסס ולימים ניתן לומר שכל 'צד' יצא נשכר. אריך שעבד ב'פוטו' בגרמניה הירבה לצלם את משפחתו והוריש את אהבתו לצילום (יחד עם המצלמה) לדני. אריך עקב בדאגה ובגאווה אחר מסלול השירות הקרבי של בנו דני ושמח על שחרורו בשלום מהצבא ועל נישואיו לדליה (קצת פחות על המעבר לבית גוברין). לאחר נפילתו של דני במלחמת ששת הימים עשו אלזה ואריך מאמצים על אנושיים לשמור על השפיות ועל אורח חייהם הרגיל. שמירת הקשר עם סניפי המשפחה , ימי הולדת ו'ערב שירים לדני' היו נקודות האור ש'בקעו במנהרת החיים'. העבודה בחנות (וגזירת הסרט בחנוכת הכל-בו) סייעו לייקה הקשיש והחביב למלא את חייו בתוכן שנדמה שאבד. מאור פניו לא החשיך עד יומו האחרון. חומר נוסף חוברת זכרון