אלפרד נולד ב- 1910 בגרמניה וכשבגר הבין שאין ליהודים דרך אחרת - אלא לעלות לארץ ישראל. הוא יצא להכשרה בלטביה ולאחר שנתיים עלה ב- 1935 ארצה והגיע לגבעת ברנר. תחילה עבד בפרדסים וחבריו סיפרו על אופיו השקט ומסירותו לעבודה. כשנתקבלה בגבעה הידיעה המשמחת שיש עבודה בנמל, יצא אלפרד עם מספר חברים ומהר מאד נודע בכוחו הרב בהעמסת שקים וביכולותיו לסדר את העגלות. אחר הגיע לדרגת סדרן מחסנים וכשעברה פלוגת הנמל למגורי הקבע בתל אביב, נבחר אלפרד לאחראי לענייני הבית. יושרו ומסירותו חיבבוהו על כולם. לאחר שהסתיימההעבודה חזרה הקבוצה לג"ב. אלפרד פגש את נעמי והקשר ביניהם התהדק. הימים, ימי המאורעות וכנופיות ערביות מנסות לפגוע בכל יהודי שזז, ועל כן עגלת המצרכים של גבעת ברנר שהיתה יורדת כל בוקר לרחובות, היתה מלווה ב'גפיר' נושא נשק. ב- 13 בספטמבר 1939 הגיע תורו של אלפרד ללות את אריך ורדון בנסיעה עם החמור לרחובות. אריך מספר: "החמור קצת התעכב ואלפרד דיבר על ליבו שיחיש צעדיו עד שהוא נשמע..בדרך עברו שיירות גמלים והרבה מכוניות של ערבים, חשנו שהאווירה חשודה ואלפרד ציין שצריך לבדוק כל רכב ערבי, כשלפתע שמנו לב שאין תנועה סביבנו. השתתקנו ופתאום מאחור נשמע צרור יריות. אלפרד נפגע ומת במקום". אריך שנפצע קל הצליח להמלט והגיע לגבעה וסיפר מה קרה. באותו יום מר ונמהר נרצח גם יעקב שטרן שאיבטח את קורט מאייר והמשאית שלו בדרך לירושלים, על ידי פורעים ערביים. הלוויה הכפולה היתה אירוע טראומטי לכל חברי גבעת ברנר וילדיה. בסיום הלוויה פתחו ערבים באש על המשתתפים הרבים שהגיעו ובדרך נס חזרו כולם הביתה בשלום. נעמי, אלמנתו של אלפרד שהיתה בחודש הריונה השני, ילדה את בתם היחידה, אביה, בחודש מאי 1939. מתוך אתר יזכור