צבי נולד בשנת 1928 ברומניה בעיר בראילה Braila , לצביה ומרקו סמל. עלה ארצה בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות, והתקבל כחבר קיבוץ בשנת 1950. צבי גדל בבית מסורתי ובצעירותו היה חבר בתנועת "דרור הבונים". בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד במחנות עבודה, בחפירות נגד טנקים ורחיצת משאיות גרמניות, כדי להשיג מזון. לאחר עזיבת הגרמנים את רומניה, עזר צבי בארגון הכשרות בבוקרשט, ואף יצא להכשרה יחד עם מרים סנילביץ וקלרה, אותן הכיר מעיר הולדתו. בדרך לא דרך, ברחו מרומניה עד לעיר נמל בים השחור, שם עלו על שתי אוניות קטנות בדרכם לארץ ישראל. בשנת 1947 עוד כשהיו בדרכם ארצה, התגלו ע"י הבריטים ונשלחו מיידית לקפריסין. בניסיון הבריחה השני, הצליח צבי לברוח ממחנה העבודה בקפריסין, לעלות על אוניה ולהגיע לנמל חיפה בדרכם לקרית חיים. צבי הסביר שקלרה, אשתו, מחכה לו בקיבוץ גבעת ברנר ולאחר תקופת מה, התאחדו השניים. במהלך השנים נולדו לצבי וקלרה 3 בנים אביגדור, רוני ז"ל ומיקי. צבי עבד בענפי המשק השונים והיה לדמות משמעותית בהם בבניין, בלול, שנים ארוכות במפעל המיץ "רימון" כמנהל הייצור, בבית ההבראה ובמפעל מרבק ולקראת יציאתו לפנסיה באולם המופעים ובמחלקת השיווק של מרבדשא. צבי נפטר בשיבה טובה בן 95 היה והשאיר אחריו 2 בנים, 10 נכדים ו-10 נינים.