ציפורה נולדה בשנת 1912 בעיירה ז'וסלי שבליטא לישעיהו ודבורה דן. בשנות העשרים לחייה היא הצטרפה לתנועת הנוער "החלוץ", להכשרה ועלייה לארץ ישראל. בהכשרה שהייתה בקובנה שהתה חמש שנים ושם הכירה את אבא-אבק'ה רוזין שעתיד היה להיות בעלה. צפורה עלתה לארץ במארס 1939 והגיעה לנס ציונה. רוב חבריה הגיעו לקבוץ דפנה אבל היא פנתה לגבעת ברנר ששם היה כבר אבק'ה רוזין. שניהם נישאו והקימו משפחה ולאחר זמן נולדו להם שני בנים, אליעזר וצביקי. המפגש הראשון שלה עם המציאות בקיבוץ הייתה העבודה בלול. אחר מספר שנים עברה לעבוד במטבח עד שלבסוף מצאה את מקומה במחסן בית ספר שהתאחד מאוחר יותר עם מחסן הבגדים של הקבוץ. בעבודה זו השקיעה צפורה את מיטב שנותיה. ציפורה שכלה את בנה צביקי בשנת 1987, ושנתיים אחר כך את בעלה אבק'ה. למרות אבלה המשיכה ציפורה לטפח את ביתה הצנוע והשתדלה להמשיך לעבוד יום יום ולא לשנות את אורח חייה. נפטרה ב-12.7.2001

צפורה רוזין