טובה נולדה בעיירה קטנה בליטא בשנת 1916, למשפחה בת 9 ילדים. לאחר גמר לימודיה הצטרפה לחוות הכשרה שחבריה יועדו לעלות לארץ ישראל, ולהצטרף לקיבוצי דפנה וגבעת ברנר. לטובה, אישה עדינה יפה ושברירית היה אופי חזק והחלטי, ועל כן הצליחה להגשים את החלום הציוני, והקימה בית לתפארת. כל משפחתה, למעט הדודה אסתר שעקרה לארה"ב, נספתה בשואה. כל חייה לא שיתפה טובה את בני משפחתה באסון הנורא. בגבעת ברנר פגשה טובה את מוטקה הפלמ"חניק ויחד הקימו משפחה, נולדו להם לפי הסדר, אביגדור, חנה ויואב. טובה השתלבה בעבודה ברימון בבתי ילדים ובסריגה. היא היתה סרגנית מוכשרת וכולם נהנו ניכולותיה. טובה שביתה החם היה פתוח לכל, זכורה לכל חברי הילדות של ילדיה כאשה מקסימה ושקטה, אופה עוגיות ושטרודלים בלתי נשכחים. לאחר מותו הטרגי של מוטקה, הצליחה טובה הקטנה לגייס את כל תעצומות הנפש ולשמור על משפחתה שהחלה להתרחב. טובה זכתה לחיים ארוכים, זכתה לראות ילדיה, נכדיה וניניה סביבה גם בימיה האחרונים.