מרדכי נולד בשנת 1913 בברלין, גרמניה. משפחתו היתה יהודית חופשית והוא ואחיו הצעיר דיקי הצטרפו בגיל צעיר לתנועת נוער ציונית, שם קיבל את הכינוי שהיה לשמו, טיטה. לאחר שהחליט לעלות לא"י כחלוץ, הפסיק את לימודיו הרגילים בגמנסיה ועבר ללמוד את מקצוע הבניה בבית ספר מקצועי בברלין. לאחר שצבר נסיון והדריך בתנועה עלה עם ארגז הכלים שלו, פלס המים ופטיש הבנאים ב- 1933 לארץ והגיע ישר לג"ב. על הגבעה היו באותם ימים מספר צריפים ואוהלים שהקיפו את בית האבן היחיד, "הבית הגדול". טיטה הצטרף לקבוצת הבניין שעבדה בעיקר מחוץ לקיבוץ לפרנסה ובשעותיהם הפנויות, בשבתות ובחגים היו מסייעים להקמת 'שיכון הותיקים' מבלוקים וחומרים שהושגו בדרכים שונות. טיטה השקיע את כל מאודו בבניין המשק והארץ והדריך דורות של בנאים ברחבי הארץ. לאחר שהקים את משפחתו נולד בנו גדעון שחלה בגיל צעיר. ב'שבת השחורה' היה טיטה בין חברי ג"ב שנשלחו למאסר ברפיח. כשחזר נשא לאשה את צביה רוזנבוים ששכלה את בעלה אליהו (הרשקוביץ) בקרבות הבריגדה היהודית באירופה. יחד הם שינו את שמם ל" להר - ראשי תיבות של שמותיה של צביה: הרשקוביץ - לקסברגר - רוזנבוים! טיטה ידע שכול רב, אחיו דיקי שהצטרף לג"ב ב- 1937 נפל במלחמת העצמאות, ובמלחמת ששת הימים שכל טיטה את בנו יחידו, גדעון. טיטה שהיה אדם חזק בכוחו ובנפשו נשאר נאמן לחלומו לבנות את הארץ למרות שנהג לומר: "כשם שקברתי את מתי , כך עלי לקבור את חלומי, שיקומו לי יורשים בנאים יהודיים, שיהיו גאים על היותם בונים במו ידיהם את ביתם." תולדות הבנייה בג"ב תועדו ע"י טיטה שהיה מרכז הבניין בג"ב ותקופה מסויימת גם ריכז את מחלקת הבניה של 'הקיבוץ המאוחד'. חומר נוסף ספר תולדות הבנייה של גבעת ברנר -טיטה להר חוברת זכרון ראיון על 'השבת השחורה' עם חנה דוידי 1976