יוכבד נולדה בספטמבר 1915, בת למשפחת גמר בליטא. יוכבד הייתה חלק מקבוצת חברים שהגיעו לגבעת-ברנר באוניה טייגר-היל שהיתה אוניית המעפילים האחרונה שהגיעה לארץ לפני השואה. בשנת 1941 התחתנה עם ורנר ברסלאור. ורנר סיפר בראיון איתו: "את יוכבד פגשתי בחדר האוכל. היא באה לגבעת ברנר בשנת 1939. יוכבד היא משהו מיוחד. לא הלכנו יחד, תמיד הלכנו לטייל עם עוד בחורות, כי יוכבד באה מבית מסורתי, אז אסור היה לה לצאת עם בחור לבד..." ומוסיף ורנר לספר: "חיים נולד ראשון, אחרי ארבע שנים נולד עופר. יוכבד, כמו אמא יהודיה, הייתה האחרונה שהלכה להשכיב את הילדים ואחרונה שבאה הביתה. למה? היא תמיד רצתה לראות אם הילדים ישנים, היא רצתה לכסות אותם. היא כיסתה אותם עד כדי כך שהם התעוררו עוד פעם. יוכבד הייתה אימא מיוחדת במינה. היא גם אישה כזאת, יותר מדיי טובה. בשבילה היא לא צריכה כלום, היא דואגת רק למשפחה, אין מה לדבר, זה האופי שלה..." כך ורנר. גם אנחנו, חברי הקיבוץ שלא הכרנו את יוכבד מקרוב, ראינו בה דמות מיוחדת, מופנמת, נראה שהדת והמסורת היהודית היו טבועים עמוק בנשמתה. ביום כיפור הקפידה ללכת לבית הכנסת ולקיים את כל התפילות, דפדפה במיומנות ב"סידור" והייתה שקועה עמוק בתפילתה. כך נזכור אותה. יהי זכרה ברוך.