חוה נולדה בברנו צ'כיה בשנת 1917, באותו יום בו אביה נפטר. לפני סיום התיכון הצטרפה לתנועת 'החלוץ' בפראג, שם הוכשרה לחיי עבודה בארץ ישראל ע"י המדריכים טדי קולק ויוסף מילוא. בשנת 1939 עלתה לארץ ולמדה בבית הספר לאחיות בהר הצופים טיפול בתינוקות. שם בירושלים פגשה בבנימין הצעיר, שזה עתה נמלט מציפורני הנאצים ולמד בקורס מיוחד לקליטת מוסיקאים ייקים שברחו מגרמניה ונקלטו באוניברסיטה העברית ע"י יהודה שרת. כל משפחתה של חוה נספתה בשואה. לא נותר איש זולתה. מירושלים הגיע הזוג הצעיר לגבעת ברנר, כאן בנו את ביתם ופה נולדו 4 ילדיהם: אסנת, עליזה, אילנה ועודי. חוה עבדה שנים רבות בבתי ילדים, במטבח ובמתפרה. לאחר מותו בטרם עת של בנימין, קשרה חייה עם יוסל היכל והשניים חיו שנים רבות יחד. מותו הפתאומי של בנה עודי, הכאיב לה קשות והיא התקשתה להתאושש. משפחתה הגדולה, הבנות, הנכדים והנינים סייעו לה ככל שיכלו והיא הגיעה לשיבה טובה.