חנן או חננאל בשמו המלא, נולד ב-29.6.1903 בסלוניקי שביוון, לבנימין ואסתר גטניו. סלוניקי הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות והמפוארות. רבים מבניה היו מצאצאי גירוש ספרד. שפת היום המדוברת הייתה "לדינו". עם זאת היו מעורים היטב בשפת הארץ, היוונית ותרבותה תולדותיו של חנן, מאפיינים במידה לא מעטה את תולדות קהילת יהודי סלוניקי בדורות האחרונים, אשר הושמדה על ידי הנאצים לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. בחייו, מנתה הקהילה כ-150 אלף יהודים, כיום חיים בה כמה אלפי יהודים. לאביו, בנבניסטי גטניו ואמו אסתר בריסי, היו שבעה ילדים, חמישה בנים ושתי בנות. חנן היה בנם השלישי. אביו עסק במסחר חומרי בניין. עסק משפחתי גדול וידוע בסלוניקי דאז. חנן למד בצעירותו בבית ספר איטלקי. כבעל חינוך איטלקי, היה חנן כל ימיו בעל תודעה תרבותית איטלקית צרפתית ושלט היטב כמנהג היהודים בחמש שפות. בצעירותו למד וניגן בכינור והיה בעל חינוך מוסיקלי, וכל חייו אהב ונהנה להאזין למוסיקה וקונצרטים. בנערותו היה פעיל בתנועת הנוער היהודי. פעילותו באה לידי ביטוי בארגון ואיסוף תרומות למען יהודים בארץ ישראל. בזיכרונו היה חרוט היטב ביקורו של זאב ז'בוטינסקי בשנת 1923 בסלוניקי, אשר היה מאורע חשוב והשפיע רבות על צעירי הקהילה. עם סיימו את לימודיו בבית ספר, פנה ללימודי חשבונאות ומסחר. אחר כך פנה לעבוד כמנהל חשבונות במפעל גדול וידוע ליצור רעפים ולטחינת חיטה מהגדולים באזור הבלקן. בשנת 1938 נשא לאישה את רחל ישראל בת לאברהם ישראל, רופא ידוע בקהילת סלוניקי. בשנת 1940 נולד בכורם בנימין על שם אביו בנבניסטי. בשנת 1941 נכנסו הגרמנים ליוון. שנתיים לאחר מכן החל פינויה הסופי של העיר סלוניקי מיהודייה, והחל מסע בן שנה וחצי של המשפחה לארץ ישראל. למשפחה הייתה נתינות ספרדית וככאלה הועברו לאחר זמן ברכבות משא למחנה ברגן בלזן. במחנה זה הם שהו כמעט שנה. יציאתם מברגן בלזן בוצעה במסגרת עסקת חליפין. 500 יהודים נתינים ספרדיים, הועברו בקרונות משא דרך צרפת לספרד. לאחר שהות של כמה חודשים נסעו לקזבלנקה ומשם דרך איטליה, פורט סעיד למחנה פליטים ברפיח. ברפיח הציעו להם חברים לעבור לגבעת ברנר שבה הייתה קבוצה קטנה של עולים מאיטליה. לאחר זמן וקשיים מספר, ניתן האישור של גבעת ברנר, והמשפחה הגיעה לקיבוץ. בהתחלה היה קשה מאוד, אך בעזרתם של "האיטלקים" שהיו כבר זמן מה בגבעת ברנר, הצליחו להתאקלם וכל אחד מהמשפחה הקטנה מצא את מקומו בקיבוץ. חנן החל לעבוד בבית החרושת "רימון". לאחר הפילוג עבר לעבוד במקצועו בהנהלת החשבונות ב"רימון" בתפקיד זה עבד מרבית שנות חייו בקיבוץ, בנאמנות ובמסירות ובשמחה רבה. בשנת 1946 נולד הבן השני אברהם שנקרא על שם אביה של רחל, ולאחר מספר שנים נולדה תמר שנקראה על שם אמה של רחל. המשפחה מסלוניקי, ניצולת השואה מצאה את מקומה ואושרה בקיבוץ, עם הידידים הרבים יוצאי איטליה , בולגריה, יוון ותורכיה. בשנת 1962 נפטר בני בנם הבכור לאחר מחלה קשה שלקה בה. המכה הייתה קשה. הבן שעבר תלאות כה קשות בצעירותו כרע תחת המחלה. לקח למשפחה כמה שנים להתאושש. כאשר נישאו אברהם ותמר ועמם הגיעו הנכדים חזרה אצלם שמחת החיים. בשנת 1975 פרש חנן מעבודתו בבית חרושת "רימון" והחל לעבוד ב"בנגלי". חנן נפטר בשנת 16.1.1986