עדה אהובה שלנו, הכרנו לאחר השירות הצבאי שלנו, כשאת יצאת לשנת שירות בבית גוברין ואני הגעתי לשם לאותה מטרה מעין כרמל. כך הצטלבו דרכנו, אהבה גדולה ניצתה בינינו וליוותה אותנו מאז לאורך 60 שנה בהן הקמנו משפחה לתפארת, הבאנו לעולם 4 ילדים נהדרים אורי, רוני, אלעד, ורועי שהביאו לנו 8 נכדים אהובים ואוהבים ואת השקעת את כל חייך בגידולם וטיפוחם היית גאה בהם מאוד, והם החזירו לך בחום ואהבה עד ימייך האחרונים. ילדות מאושרת עברה עלייך בגבעת ברנר. בנעורייך, היית מתעמלת מוכשרת וכשבגרת רצית לצאת ללימודי חינוך גופני במכון וינגייט, אבל ויתרת עליהם לשם הקמת המשפחה ובמקביל התפתחת בכיוונים אחרים. לאחר כמה שנים של טיפול בילדים במערכת הגיל הרך של הקיבוץ, בחרת לעבור לענף הבגד ומשם יצאת ללימודי תפירה ועיצוב בגדים והשתלבת יפה ב בגד לי שם עיצבת ותפרת בגדי ילדים לאורך שנים ארוכות, והדגמים היפים שיצרתם היו לשם דבר בכל הארץ. אבל אז הגיעו ימים קשים אלעד, יקירנו, בננו השלישי, נהרג בעת שירותו הצבאי כקצין בתרגול מבצעי של סיירת מטכ ל בצאלים והוא רק בן 20. אבל כבד פקד אותנו, את קרובינו ומכרינו ואת בית גבעת ברנר, וגם אז נותרת את כצוק איתן והשקט שלך עזר לנו לעבור את התקופה הקשה הזו, לחזק את הקשר המשפחתי והחברי שלנו ולהמשיך במסכת חיינו, כשאלעד תמיד איתנו בתמונות ובזיכרונות ועם חבריו הטובים מהברושים ומהצבא שמלווים אותנו עד עצם היום הזה. השנים חולפות להן, עדה, ואת לומדת ציור אינטואיטיבי וציוריך היפים מלווים אותנו מאז, וימשיכו לחיות איתנו גם אחרי לכתך מאיתנו. בשנים האחרונות חלית ודעכת לאט לאט מול עינינו, והיה לך קשה לשמר את חיי היום יום. לאחרונה כבר כמעט ולא הצלחת לתפקד ולתקשר איתנו, ונראה היה שהספיק לך וחיכית לסוף. אתמול הסבל הסתיים והלכת לעולמך בשקט ובשלווה.