רינה,או בקיצור רנה - בת לשושנה ויוסף. קשה לכתוב ולספר מה מרגישים בלב אחרי כל כך הרבה שנים. כששואלים אותי מי היא רינה בשבילך, תמיד קצת גמגמתי וקצת התנדנדתי, אבל הבוקר שמעתי שביתי הגדולה שרון אומרת שאת הסבתא המאמצת שלה, אז גם היית לי אמא מאמצת. אמא שלא תמיד ידעתי למה ואיך התחילה הידידות בניינו, אבל סיפרת לי שבעצם הכל התחיל מנחום - צעיר, בלונדיני, לפני צבא שסודר לעבוד בבית ישע לפני הגיוס לצבא ואחר כך נוספתי גם אני. רינה נולדה ב 1925 בוינה, לאמא שושנה ואבא יוסף פאפ. אמא היתה רופאת ילדים ואבא עבד במפעל צבע- חצי שנה בוינה וחצי שנה בבודפשט. כך עברה ילדותה- חצי שנה בהונגריה וחצי שנה באוסטריה. ב 1938, הגרמנים פלשו לוינה. אבא שלה שילם כופר כדי להינצל ורינה נשלחה לסבתא. הבלגן במשפחה היה גדול. רינה עברה מאבא לאמא לסבתא וסבא. על המשך תולדותיה לא ידוע הרבה ורינה לא אהבה לספר, רק על החלק שבו הגיעה לארץ. היא סיפרה שגויסה לתעשייה הצבאית במרתף בית החרושת יצהר ליד שרונה. בגבעת ברנר נישאה לאריה ויחד הקימו משפחה. אבל בעיות הבריאות היו קשות והמחלות היו רבות. רינה נלחמה בכל וניצחה ובגדול! בהמשך עבדה שנים בכרם, בבית ישע ובמרכול- אישה אחראית, מסורה ובעלת כוח ומרץ, במשך שנים רבות היא "הרימה" חתונות חגיגיות כשעל כולם היא מפקדת. לא היה כל כך קשר בנינו, אבל נוספו הילדים שלנו ורינה ואריה נקשרו למשפחה. יצרו קשר עם אמא ואבא שלי והנכדים ראו בהם סבא וסבתא. לכל אירוע חגיגת יום הולדת וחג במשק היה ברור שצריך עוד כיסאות למוזסים. התבגרנו וגם הם, וברור היה שצריך לדאוג להמשך מכובד. בקשירת קשר עם מטפלת, בהכנת הבית לגיל המבוגר ובדאגה להמשך. סיניה המטפלת ואחר כך לאקסמי שליוותה את המשפחה בנאמנות רבה. אריה נפטר, רינה עברה לבית המשפחתי ובסוף לבית הסיעודי- ותמיד אנחנו איתם- מלווים, דואגים, מחבקים ומעודדים. רק לפני חודש חגגנו יום הולדת 90. רינה שרה את כל שירי ארץ ישראל, פלמ"ח, להקות צה"ל וארץ ישראל היפה. לדבר היה קצת קשה אבל לשיר ולחייך זה מה שאיתו שמחה. ישבתי עם רינה בספסל ליד המרפאה והדבר ששימח אותה הם חברי הקיבוץ שנופפו לשלום, שאלו מה נשמע והיא חייכה. יקרה היית לנו ואנו מלווים אותך בדרכך האחרונה בהרגשה שעשינו את המיטב. רצינו והתפללנו שתִפרדי מאיתנו כאן בבית שכל כך אהבת, וכך היה. אתמול בערב קצת חייכת חיוך קטן והיום.... נוחי רינה וכשתיפגשי עם אריה, ועם אמא ואבא שלי תמסרי להם ד"ש.