מיכל נולדה בשנת 1913 בטלז'-ליטא כבת שלישית לאחר 2 בנים. אביה היה בעל חנות גדולה לממכר תבואות, טחינת דגנים ומאכל לבהמות , אותה ניהל עם רעייתו, אמה של מיכל.בעת שמלאו למיכל שנתיים, נרצח האב ע"י אוקראינים והותיר אלמנה מטופלת ב-3 ילדים קטנים.החיים בבית לא היו קלים ולמרות זאת נשלחה מיכל לבי"ס יבנה, אחיה למדו מקצוע ובבית שמרו בדבקות על היהדות והקשר עם ארץ-ישראל.בשנת 1936, נשלחה מיכל ליוגוסלביה ,ללמודי חקלאות ושאר כישורים לקראת שליחתה לארץ-ישראל כחלוצה. בחווה הסמוכה לזגרב, הכירה את אליהו שנמלט כבר מגרמניה, מציפורני הנאצים, הם התחתנו , עלו ארצה, והגיעו לגבעת-ברנר, שם כבר שהה אחיה זאב נואיק ואשתו הדסה. שנים רבות עבדה מיכל בטיפול בילדים בגני הילדים, והקפידה לצאת לקורסים והשתלמויות ל"שיפור החינוך לילדים" וההכרות עם שיטות החינוך החדשות.לאחר פטירתו של אליהו בשנת 1961, כששניהם עדין צעירים, החליטה מיכל "לשנות כיוון" ופנתה ללמוד את מקצוע הקוסמטיקה. באותן שנים הכירה את בנימין זק, אלמן אף הוא , הם נישאו ובנו משפחה חדשה עם 6 ילדים ו- 14 נכדים, שלכולם היה מקום בביתם. יחדיו נהגו לצאת לטיולים, ללכת לבריכה, להתחפש בנשפי פורים והעיקר להראות תמיד טוב ומאושר.מיכל ראתה ייעוד בקוסמטיקה ולמדה גם הכנת קרמים ושיטות טיפול חדשות. בעבודתה ראתה חשיבות רבה בטיפוח התודעה האישית-הנשית, ופעמים רבות הגיעה לטיפול, אף של חולים שכבר שכבו בחדרי החולים, ובלבד לשפר ולו במקצת את מצב רוחם ובריאותם.למרות מחלתה הקשה התעקשה ללכת לעבודה גם בימים שכוחותיה הלכו ואפסו וכך עבדה עד ימים מעטים טרם הסתלקותה.