דוד יפה נולד וגדל בתל אביב, חניך תנועת הנוער 'המחנות העולים', למד בבית הספר החקלאי 'כדורי'. הצטרף לפלמ"ח יחד עם הכשרת 'מעוז' ולחם עם הגדוד הראשון של חטיבת יפתח בקרבות משמר העמק, מלכיה, כיבוש רמלה ושחרור הנגב. עם סיום מלחמת העצמאות, הצטרף עם הכשרת 'מעוז' לקיבוץ רביבים שהיה בראשית ימיו. בשנת 1956 הצטרף כחבר לגבעת ברנר עם רותי אשתו. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור לביולוגיה במכון ויצמן, בעל שם עולמי במחקר תאי שריר ומחלות ניוון שרירים. חובב טבע ואוהב הארץ. בן זוג אוהב, אבא מיוחד וסבא לתשעה נכדים. דוד, שכני היקר מזה שנים תחסר לי! יחסרו לי פגישותינו ליד הבית, על השביל: מתרגשים מעץ מוריק, מפרי שהבשיל, מפרח שהנץ... "מצדיעה" ומודה לך, איש יקר על פועלך על מעורבותך, ללא לאות על מאבקיך לשמירת איכות סביבה, חי וצומח להגנה על איזונים בין נדל"ן שאיבד בלמים... על שלא חדלת, גם אל מול מצקצקי לשון על אחיזתך בחיים! על כשגם כשהגוף נחלש, לא ויתרת על שדבקת בטיפוס במדרגות ביתי, כדי להתאמן ולהתחזק... דוד, שכן יקר תחסר... גבעותינו הירוקות - יחסרו אותך, תחסר לעצי האגוז והתות שחובקים ביתך, לתות השאמי, בבת עינך... דוד, אתגעגע נוח בשלום! (עפרי פרס)