פרץ נולד בגרמניה למשפחה נוצרית. כשהיה ילד קיבל אביו עבודה כמהנדס במפעל החשמל בנהריים ע"י פנחס רוטנברג - 'הזקן מנהריים'. המשפחה גרה ביפו לתל אביב ופרץ ואחיו נשלחו ללמוד בבית הספר 'שנלר' בירושלים. החינוך היה במסגרת נוקשה וקפדנית ופרץ רכש שם את ידיעותיו בערבית ספרותית. בגיל 15 חזר לתל אביב והצטרף ל'נוער העובד' וזכה לעמוד במשמר כבוד לרוזה (האדומה) רבין. לאחר שהצטרף לנוער הימי של 'הפועל' המשיך ועבר לקיבוץ שדות ים, שם השתלב במערך צי הדייג הקטן ושימש כמכונאי אניה. עם שינוי היחס לנתיני גרמניה בשנות ה- 40 נאלץ לעזוב את המקום וכך הגיע לגבעת ברנר. במשק פגש את פפי ובעקבות אהבתו התגייר כהלכה, יחד עם כל משפחתו. המשפחה הצעירה התרחבה כאשר נולדו נדב ונוגה. במלחמת העצמאות השתתף פרץ בקרבות רבים, וזכה להערכה גדולה כאשר נשא על גבו את ברטולד לוי הפצוע בקרב בשיט, בו נפלו ברטולד, חנן פלץ ועודד ירקוני.קרב הזה נחקק עמוק בליבו והוא נשא אותו כל חייו. פרץ היה במשך שנות דור, מפקד יום הזכרון בגבעת ברנר.לאחר המלחמה נולדו רמה וחיים ופרץ יצא ללמוד ב'וולקן' את תורת היציקה. עם חזרתו לג"ב היה בין מקימי בית היציקה ונחשב לאחד המומחים ביציקת מתכות. פרץ זכור לכולם כחבר בכיר בתזמורת 'האומפפה', החצוצרה שלו ליוותה חגי משק רבים, פתחה מארשי נניצחון במשחקי הכדורסל וניגנה את מארש האבל בימי הזכרון. פרץ ופפי אימצו את חוה וכוכבי והמשפחה גדלה, נולדו נכדים ונינים משבדיה ועד הזורע. לצד כשרונו בעבודה נודע פרץ כאמן רגיש, סורג סוודרים מרהיבים, חורט על דלועים וה לא? הכל להנאת בני המשפחה וחבריו. לאחר פטירת רעייתו האהובה פפי, שמר פרץ על המשפחה מלוכדת, ובערוב ימיו ליווה גם את בנו נדב בדרכו האחרונה. פרץ החרוץ איש המשפחה טוב הלב היה מאיר פניו ועיניו הכחולות לכל אדם.