חנוך נולד בברלין בשנת 1922 למשפחה חרדית ומבוססת בגרמניה. בגיל שנה וחצי נפטרה אימו ואביו נישא בשנית, ולאחר זמן קצר נוספה לו ולאחותו הבכורה שולה, אחות חדשה בשם אסתר. עם פרוץ המשבר הכלכלי ירד אביו מנכסיו והילדים נשלחו לבית יתומים נוצרי. בשנת 1930 נודע לפרנסי הקהילה על הילדים העזובים והם הועברו למוסד 'אהבה'. שם למד חנוך עברית וחזר אל המסןרת היהודית. את אביו לא זכה לפגוש למרות רצונו העז ולימים נודע לו על מותו במלחמת האזרחים בספרד בשנת 1936. בשנת 1934 עלתה אחותו שולה לארץ ישראל וחנוך נשלח לב"ס חקלאי. בשנת 1938 גורש חנוך עם נערים נוספים לפולניה והצטרף לקיבוץ הכשרה 'גרוכוב' והתכונן לעליה לא"י. עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 ברח חנוך עם חברי ההכשרה שצעדו מאות קילומטרים לווהלין שהיתה בחלק הרוסי של פולין ומשם עד וילנה שבליטא. לאחר תלאות רבות ועזרת הג'וינט הצליחו הצעירים לברוח למוסקבה, משם לאודסה. שם עלו על אניה לתורכיה וברכבת עד דמשק וביירות ומשם דרך מעבר 'ראש הנקרה' הגיעו לחיפה. משם נשלחו לעליית נוער בתל חי שם התארגנו לעליה על הקרקע של קיבוץ מנרה. הימים ימי מלחמת העולם וחנוך הצעיר התנדב עם כמה מחבריו לצבא הבריטי במסגרתו שירת 3.5 שנים ולקח חלק בקרבות במצרים, לוב, עיראק, לבנון ויוון. חנוך השתתף בכיבוש רודוס שם גילו ספרי קודש ושלחו אותם לא"י ובין הדפים הסתירו כלי נשק עבור 'ההגנה'. בשנת 1945 השתחרר חנוך מהצבא וחזר למנרה, אל העבודה במסגריה. באותם ימים גם נודע לו שכל משפחתו שנותרה באירופה נספתה בשואה. במלחמת השחרור השתתף בהגנת מנרה וישובי הצפון. במנרה הכיר את כרמלה, אשתו הראשונה שהגיעה לקיבוץ הצעיר לשנת שירות וב- 1952 נולד עמית וב- 1961 נולד עינן. בשנת 1963 לאחר גירושיו הגיע חנוך לגבעת ברנר עם בניו והצטרף אל בני דודיו יו חרט ופפי שחם. עד מהרה השתלב בעבודה כטרקטוריסט בעג"ש וגידל את בניו. בשנת 1966 התחתן עם אהובה שהגיעה לג"ב, אל משפחתה - משפ. וילנאי. אהובה ו- 2 בנותיה סהר ויעל (האח הבכור דורון היה בקורס קציני ים) וחנוך ושני בניו הקימו משפחה למופת. חנוך, הייקה הקלסי, לפחות בעניין המבטא, היה איש אציל נפש, נכון לעזור בכל עת, לכל אדם, חיבר יחד עם אהובה את המשפחה בתוכה ואת כל חבריו ושכניו מסביב. יחד לקחו חלק בחיי חברה והתרבות של ג"ב וסוף סוף ראו נחת במשפחה שהלכה והתרחבה. חנוך עבד במכולת ובמטבח, היה אחד הבולטים במרכזיה. חנוך חובב הספורט לא החמיץ משחק אחד של הנבחרת המקומית, יחד עם אהובה היו מתחפשים מדי שנה בפורים ויחד התענגו על האזנה למוזיקה, קריאה ועל המשפחה שעטפה אותם באהבה.