עליזה (ליזה) נולדה ב-28.2.1909 בהמבורג לריקה ויעקב רובן. בת רביעית בין חמישה ילדים. אימה הייתה ממשפחת אלגבה שגורשה מספרד ב-1492. ליזה למדה בתיכון אבל בגלל המצב הכלכלי הקשה נאלצה להפסיק וללכת לעבוד וללמוד כלכלת בית בבית הבראה יהודי בקולברג. מאוחר יותר קיבלה מילגה ולמדה בבית ספר למסחר חשבונאות ופקידות. עליזה עבדה כמנהלת חשבונות ומזכירה בחברה שעסקה במסחר בבדים. כאן פגשה לראשונה במשה פרוילינג-רון ודרכיהם השתלבו. דרך משה היא הגיעה לכלל הכרה ציונית והלכה להכשרה בגליביץ שם הייתה מנהלת משק בית והדריכה את הבחורות הצעירות בכלכלת בית ובבישול. בשנת 1936 נישאה למשה והם עלו לארץ לקבוץ גבעת השלושה. שם נולד דן. אך החיים בגבעת השלושה היו מאד קשים ובלתי מספקים והם עברו לגבעת ברנר. עליזה החלה לעבוד בבתי ילדים משם עברה לעבוד במטבח בית הספר, עבודה בה מצאה סיפוק רב וקשר מצויין עם חברותיה לעבודה. עם סגירת מטבח בית הספר עברה ליזה לעבוד ב"רימון", שם התמידה עד גיל שמונים. משה נפטר בשנת 1967 וליזה נשארה אלמנה כמעט 30 שנה. עליזה סבלה ממשבר תרבותי עמוק, ממעבר מהתרבות הגרמנית בה גדלה אל התרבות והמציאות הארץ ישראלית. היא אהבה מאוד מוסיקה קלאסית ואת הספרות הגרמנית שאותה המשיכה לקרוא עד ימיה האחרונים. נפטרה ב-26.12.1994