אחי הצעיר ירון ביום שישי, ה- 28 ליולי שנת 1961, קיבוץ גבעת ברנר יצא לפיקניק השנתי בחוף הים. באותו הלילה הוזעק הדוד מוישה גלס לקחת את שרה דרוקר בטנדר שלו לבית החולים קפלן. ירון נולד בשבת לפנות בוקר 29.7.1961. כבר מההתחלה התינוק היה ג'ינג'י וככה דבק בו הכינוי ונשאר עד היום, הגם שמזמן כבר הלבין השיער. בתמונות הישנות אנחנו רואים ג'ינג'י, חייכן, רוכב על אופניים, קופץ לבריכה ומשחק כדורסל. מהפכים רבים עבר ירון בחייו. מהפרדס בקיבוץ לעבודה בלונדון, עסק קטן בניו ג'רסי, והקמת משפחה באילת. חתונה ראשונה עם מירב שלאחריה נולדו הבנות רותם ויובל. לאחר גירושיו, ירון התחתן עם דורית ונולדו להם דניאל, נדב ודפנה. ירון נהג לומר לי: שמע אח שלי, אני קם כל בוקר ובוחר לשים עלי משקפיים ורודים. אני מסתכל על העולם רק בגוונים הורודים שלו ואני מאושר. וכרגיל אני עונה לו: נו ילד, מתי תתבגר? לי נראה שירון היטיב ליצור לעצמו חומת מגן מהעולם שסביב בדמות של משקל גבוה ומסך תמידי של עשן. אין ספק שההגה שימש כחברו הטוב ביותר אשר מצד אחד הגן עליו מהעולם אבל בעיקר העניק לו את תחושת החופש המוחלט. ועדיין, בתוך כל הדמות הגדולה הזו היה את מה שאני מכנה: אב השנה, וברציפות, כל השנים. כל כך מסור, דואג, ובעיקר רגיש לאין קץ. נדמה לי שרני סלע או אולי דובלון סיפרו לי שירון אמר להם שהוא יעשה הכל, אבל הכל על מנת להוציא את דניאל בנו מעזה. דניאל עכשיו כאן איתנו. ולהורים שלנו שירון נטמן כרגע לידם אומר: הורים יקרים. היום אתם מקבלים בחזרה את הפקדון שהפקדתם בעולם הזה לפני 62 שנה. ביחד עם אורי, אחינו הגדול, תחזרו להיות המשפחה של פעם בחדר הקטן בשכונה, בין משפחת שטראוס לשמבן , בדרך לבריכה. אנחנו לעומתכם, נחסר עד כאב את עזיבתו המוקדמת של אחינו הצעיר ירון ג'ינג'י. נוח בשלום אח צעיר. מנחם (12.11.2023)